איתמר

מסתכלת בתמונה,


שהכנת כשהייתה אהבה.


לא מאמינה שהיא כבר נגמרה.


הרבה אהבה יש בעיניים המחייכות,


או שהכול משחק וזהו מבט ריק מכלום.


ידעתי שאתה שלי, לפני שפתחת את פיך,


החיוך המבויש, כמו ילד שפתח מתנה.


היד שלך רעדה,


וכולך התרגשת.


כשהובלתי אותך,


לקומה השנייה.


איזו אהבה,


ידעתי לפניך.


קיפלתי תתמונה,היא מונחת בארון,


והדובי שקנית מסתתר מאחור.


איתה, עזבת,


אותי עם כל החוויות.


כי כל דבר מזכיר אותך,


הים והריחות.


אוהבת צליל.