מלאך שלי...

מלאך שלי...

הכל התחיל לפני 3 שנים. כשניפגשנו בפעם הראשונה, נישבעת שלא תעזוב אותי לעולם.
היינו נפש תאומה, גוף אחד, נשמה אחת...

ידעת כמה אני אוהבת, ידעת שאעשה הכל בשבילך.

היית החיים שלי, עשיתי הכל כדי לראות אותך מחייך.

אתה יודע, שאם זה היה אפשרי, אני הייתי הראשונה שמורידה בשבילך את הירח והכוכבים,
נכון חיים שלי?

למה עזבת אותי ככה, פתאום, ובלי התראה מוקדמת? דווקא שהכל התחיל להסתדר...

הריי לילה לפני עוד היינו יחד, חגגתי לך את יומולדת 26,

היינו במסעדה, אכלנו, צחקנו, ולבבות אדומים מילאו את האוויר.

לא ציפיתי. בחלומות הכי ורודים שלי לא תיארתי לעצמי שבאמת תחליט לוותר עליי, על כל
האהבה המדהימה שהייתה לי אלייך.

באמת עזבת בגלל שרצית שארזה? באמת זה מה שגרם לך לוותר על כל הטוב שעברנו יחד? אם
הייתי מורידה 6-7 קילו הכל היה שונה? זה בכלל הגיוני ??!!??

אני יושבת עם עצמי כבר חצי שנה ומנסה להבין איך??

הלוואי שהיתה לי תשובה הגיונית לכל המצב הזה.

עברה כבר חצי שנה, ואתה המשכת הלאה, ואפילו יש לך כבר חברה חדשה, אבל... אני לא.
אני לא המשכתי, ואם לומר את האמת, אני לא מסוגלת להמשיך.אתה לא יוצא לי
מהראש,והחלומות האלו...אני לא יכולה איתם יותר.

הייתי עושה ה-כ-ל כדיי להחזיר אותך אליי, אפילו הייתי מרזה!!

אני יודעת שבטח אתה לא מאמין שזה אי פעם יכול לקרות, אבל הבטחתי לעצמי, שלא משנה מה
יהיה, בסופו של דבר נהייה יחד.

מלאך שלי- תמיד תזכור, שאני כאן בשבילך, תמיד, גם עם עוד 8 קילו מיותרים...

עדיין, אותה אחת שאוהבת, תומכת, ומחכה לך...