הברוזון המכוער א

יום גיבוש, עשרות ילדים מתאספים מפה ומשם, צוחקים, נרגשים, העצבים עולים.. ריח
השנה החדשה ניסה באוויר וכבר מתחילים להסתמן להם הילדים החזקים בשכבה, הפחות חזקים,
היפים והיפות וכו'.

בית הספר לחננות ככה הוא נקרא. צעדתי לי עולה במדרגות בחשש כבד, כי הינני לבדי. צעד
אחר צעד והלב מחסיר עוד פעימה אני ממשיכה לבהות מסביבי שולחת חיוך למזכירה הנחמדה
מעבר לדלפק וכמו תמיד מקווה שיום הגיבוש הזה לא כמו קודמיו יהיה טוב לא מאכזב, רק
שיגמר מהר.

הגעתי לרחבה הגדולה שאת הרעשים ממנה שמעתי גם קודם לכן..

כמו שלימדו אותי: תמיד תאחרי ותדפקי הופעה כמו שצריך אבל אני אם מראה כמו שלי חשבתי
מה לדפוק הופעה? ובכל זאת הגעתי באיחור ..מסורת.. אז נלך איתה עד הסוף..חיחיחי =)

רכזת השיכבה נעצה בי מבטים, וקראה לכולם להתיישב. ישבנו על הדשה הרך, בעודני מחפשת
מקום להתיישב שלא אבלוט מידי קלטתי איזה אחד מסתכל עלי בטירוף.

חשבתי מרוב כיעור. עד לפי חצי שנה הייתי מלאה בפצעים אבל גדולים. היום הם עברו
והתחילו איתי הרבה ועדיין קשה לי לעכל שאני יפה.

יש לי עיניים כחולות שיער חום ואני רזה.. גוף מעוצב בקיצקץ.

הוא מסתכל עלי ואני בחזרה מהרהרת מה עובר על הילד, למרות שהיה קשה להרהר שמהמם
כמוהו עומד לפנייך, חיחי =) כמובן שלא תיארתי את ההמשך.

במשך חצי שעה שבה התעלמתי מהמבטים הגוברים, נאמה לנו הרכזת שורה של כללים איומים..

אחרי הלכנו לכיתות קיוויתי מישהו בא לבד שאני לא אבוא לשבת ומישו יעשה פרצוף או
משו..

החלטתי לאחר קצת לכיתה וישר שנכנסתי ביקשתי רשות לצאת לשירותים חיכיתי חמש דק שכולם
הסתדרו..נכנסתי.

כולם כבר הסתדרו בזוגות, חיפשתי איפה לשבת וראיתי ילדה אחת לבד אז התישבתי. מאחורי
ראיתי את היפיוף מקודם וחייכתי לעצמי.

במשך כל השיעור פינטזתי על שטויות.. ומידי פעם הצצתי אחורה לראות אם הוא חתיך גם
מקרוב..חח

כל פעם שהסתכלתי פגשתי את המבט שלו, זה היה מביך...=(

בהפסקה התיישבו שולחן ליד כל הבנות אז ניגשתי סתם התחלנו לדבר מאיפה כל אחת וזה..
סתם בפאנן..

התחלנו לדבר על בנים מהכיתה , וסתם כדרך אגב..חח שאלתי מיזה היפיוף..

סיפרו לי שקוראים לו שחר ויש לו חברה ושטויות, לרגע ירד לי הצבע מהלחיים ואחר כך
חשבתי לא נורא נהייה ידידים.

הבנות הציאו שנצא להסתובב, אבל אז מישו תפס אותי מאחורה הסתובבתי וזה היה הוא.

הוא אמר:





המשך יבוא...

תשאירו תגובות יפיופות ויפיופים.. וככה אני אדע אם להמשיך..

בכל זאת גם אם לא תרשמו אם אהבתם.. =)