כמו ביום שאת הלכת

אני שבור כאן, כותב עוד שיר,
מנסה את הזיכרון הרחק להשאיר,
לא מבין איך את האהבה הזאת שכחת,
אני נרצחתי פעמיים, בדיוק כמו ביום שהלכת.


מקווה שתחזרי, כי זה לזו נועדנו,
יושב ונזכר ברגעים שעוד אהבנו,
כשהרגשת עצובה, נתתי כתף חמה,
איך אהבנו מבפנים, מתוך הנשמה.


אני שבור כאן, כותב עוד בית ומספר,
איך כל הקשר את ליבי מאז שובר,
מהיום שבו נפרדת ממני, אני בכיתי ואת לא חייכת,
אני נרצחתי פעמיים, בדיוק כמו ביום שהלכת.


אני מחכה שתחזרי, מספר על זה לחברים,
שומע, מקשיב, בוחן מה שאומרים,
תמשיך הלאה, הם אומרים לי, כאילו זה פשוט מאוד,
לא מבינים שמאותו רגע אי אפשר עוד לעמוד.


אני עומד על הרגליים אבל נופל פתאום בבום,
איך אהבה גדולה נהפכה פתאום לכלום,
תחזרי אם עדיין את הכאב עוד לא ניצחת,
נחזור להיות ביחד, בדיוק כמו לפני שאת הלכת.