כשעצוב

כשעצוב לך את מדחיקה ושוכחת


שרע לך את מבליגה ללב לא לוקחת


כשהדמעה זולגת את מוחה ובורחת


כשרואים עלייך את העצב את מכחישה ומוחקת


כשהלב שלך כואב ומתייסר


את אומרת יבוא יום אחר


ובוא יהיה לי טוב יותר


מפחדת חוששת כל הזמן את חושבת


שאפשר להתעלם להדחיק את לא אוהבת


דבר את מרגישה שאין טעם כבר


שלך הרבה לא נשאר


מנסה לומר מנסה את ליבך לפתוח


רוצה מהעבר מהר לשכוח


שומרת בפנים מחכה ליום בהיר


את לא מבינה שמכל דבר אפילו זעיר


הכל לך את אתמול מזכיר


איך היית צוחקת מאושרת ושמחה


והיום את חיה בצל מעורפלת ושקטה


לא מחייכת עיניים כבויות


כמה כך אפשר לחיות


מחכה לניצוץ סיבה בשבילה לשמוח


לאגור ולשאוב משם את הכוח


לא רוצה לבכות לא רוצה להתפרק


לפעמים הדמעה זולגת אי אפשר להתאפק


שוב את לבד שוב את כותבת


ושוב דבר אינך אוהבת


ממשיכה בשיגרה אובדת עצות


מתבוננת בעיניים פקוחות


ומחכה מחכה לבוקר טוב


ליום מאושר שבו תוכלי לאהוב


לים הרחב שכלכך אהבת


לכל מה שהיית לכל מה שאת


הימים עוברים אינך מוצאת שלווה


את רק רוצה להיות מאושרת לא לזייף חיוכים


לאהוב ולהנות מהחיים...!