סיפור אהבה בלב הים / סילבסטר החתול.

הגענו לים עם החבר'ה וישבנו על החוף,

לא האמנו למה שזה יגיע, מה יהיה בסוף,

החלפנו מבטים ולא רצינו שמישהו יידע,

שלא יקנא ובלב של אחד מאיתנו או יפגע.

אבל האהבה תמיד מנצחת וזה קרה גם כאן,

אף אחד לא ניסה להפריד, או להגיד משהו קטן.

אולי הם לא שמו בכלל לב לזה שאנחנו נדלקים,

לכל החיזורים בינינו וכמובן לכל המשחקים.

נכנסו לים עם כולם ורדפתי אחרייך כמו מטורף,

את חשבת בתור משחק, אבל אני ידעתי שאלייך אני נסחף:

נסחף אלייך, לגופך, לשפתייך ולליבך כמו שנסחפים בסערה,

באותו רגע שאלתי את עצמי מה מיוחד בך ואיך זה פתאום קרה,

הבנתי שאת עושה בליבי פרפרים, עושה בו ריגושים,

ריגושים שגורמים לי לאהוב אותך, ומטריפים את החושים.

אחרי שתפסתי אותך, את נפלת על הקרקעית,

אני הסתכלתי בעינייך ואת בי בחזרה בהית,

התקרבנו, עצמנו את העיניים, הפה שלי ושלך נפגשו וגם הלשונות,

הרגשנו שאנחנו בעולם רק שניים ושאת המצב הזה לא ניתן לשנות,

אמרתי לך שאני אוהב אותך ולחשת לי בחזרה,

האהבה הגיעה לפתע, לא היה איתות או אזהרה,

אנחנו ביחד, עדיין חברים בגלל אותה התאהבות בים,

התאהבות שבה התאהבתי כאילו בעצמי, באותו בן אדם.

את הנשמה התאומה שלי וככה את תישארי עד יום מותינו,

עד היום שבו ניקבר זה לצד זה על איפה שאנחנו דורכים, אדמתינו.

אז תבינו אתם שהאהבה מגיעה ברגעים הכי לא צפויים,

ברגעים שבהם אין אור, הכל אפור וכל החלקים בגוף קפואים.

----------

שלכם באהבה, סילבסטר (דרך אגב, הסיפור לא אמיתי)...

:)