*::~אכז2ת אה2ה~::* פרק 4

זהו..נגמר החופש הגדול. לאט לאט סיפרתי לחברות שלי שנידלקתי על אביחי. איזה
תגובות היו להם?

"מה את מפגרת?"

"מצאת לך על מי להדלק"

"למה דווקא בסוף החופש?"

"כן כן תודה על הפירגון" הודתי להן..

עבר לאט לאט הזמן והייתי מידי פעם מסתובבת בשכונה שלו, אף פעם הוא לא ממש התייחס עד
ש..יום אחד יצאתי לטייל עם מורן (חברה שלי), עברנו בשכונה שלהם בדרך לחברה שלנו.
פתאום שמענו מישהו קורא לנו, הסתובבנו וראינו את אביחי, לירן ובר. המשכנו ללכת בלי
להתייחס.

"ילדה" שמענו, לא התייחסנו "את חברה של סאשה" שמעתי את בר. הסתובתי

"בואי רגע" זה היה אביחי, ליבי דפק. "בוא אתה" עניתי לו.

"אבל כואב לי הרגל, בואי"

"בוא אתה"

"טוב חכי"

חיכינו והתייאשנו לבסוף כי ראינו שהם לא קמים.

בסוף הם קמו וצעקו לנו שנחכה, חיכינו, הם באו, התחילו לצעוק ושלאול שאלות, הם ביררו
ת'שמות שלנו (למרות שאת שלי הם כבר ידעו). הם "ליוו" אותנו כמעט עד חברה שלנו וחזרו
לשכונה שלהם, הרגשתי משהו חזק.

לירן נדלק על מורן ואני? חיחי הייתי עסוקה עם אביחי.

כשחזרנו מחברה שלנו עברנו באותה הדרך ואיך לא? שוב פגשנו אותם, הם הלכו איתנו עד
הבית שלי ויותר מזה. רצינו להפתר מהם אבל לא יכולנו, נכנסו לבלוק שלי (שהיה בדרך
לבית של מורן-ידעתי שאני צריכה ללוות אותה כי היא פחדנית..=/), ניכנסו לבלוק לכמה
דקות כדי להפתר מהם, יצאנו וראינו אותם יושבים בצחנה לא רחוק מהבית שלי (את אביחי,
נועם, בר ולירן), הלכנו לכיוון השני כדי ללוות את מורן ואז הם קמו (אביחי ולירן)
והלכו אחרינו, הלכנו עד המקום שאליו הייתי צריכה ללוות את מורן אבל היא לא רצתה
להשאר איתם לבד אז נשארתי איתה כמה דקות. היה רגע שהייתי איתו (אביחי) לבד
כשהתכוונתי ללכת כבר (ובסוף לא הלכתי בגלל מורן) הוא אמר לי: "תביאי לי נשיקה.."

"לא רוצה"

"למה לא?"

"למה אני מכירה אותך? בקושי ראיתי אותך 5 פעמים בחיים שלי"

"נו אז מה? אל תדאגי עוד תכירי אותי טוב טוב אני מבטיח לך"

(באותו הרגע חשבתי שאני הולכת לאיבוד..לא ידעתי מה לעשות עם עצמי..חשבתי אני הולכת
להשתגע..רק חשבתי על "למה הוא התכוון?")

"נו תביאי" הוא המשיך לשגע אותי

"לא מתחשק לי"

"לא מתחשק לך? לי כן" והביא לי נשיקה עם כל הרוק שלו בעע.

אחרי זה..חזרתי למורן וללירן (מורן הייתה תקועה עם לירן בכל הזמן הזה)

הם לקחו ת'מספר פון שלי (אפילו זכרו אוותו בעל פה).

החלטתי סופסוף לחזור הביתה והם החליטו סופסוף לעזוב את מורן וללכת! הם הלכו איתי עד
הבניין שלי ולא נתנו לי להכנס לבניין כי הם רצו "נשיקה" טוב נו מה אני ניראת להם?!
התחלתי לצעוק עליהם ואז בשיא הפאדיחה אימא שלי יצאה מהחלון ואמרה לי לעלות הביתה חח
הם ברחו!

לא האמנתי שהם יתקשרו או שבכלל יזכרו ת'מספר פון שלי בעל-פה אבל אמרתי נחכה וניראה,
לא עולה לי כסף!



************************

המשך בפרק הבא!