עיניים רואות , הלב נוגע................................

את שטה למרגלות עיניי הכואבות משנאה ,
דמעה אחר דמעה נחה לה על לחי קפואה ,
עיניי לא ראו ימים של שובע מדמעות כאב ,
כאבו מזה שנים עד שלא נותרה פעימת לב ,


אסרת אותי בכלא התשוקה מזה שנים רבות ,
נעמדת מולי ידיי כבולות אל מגע ידייך הרכות ,
השמש קפאה לה מחמת החום הבוער בי מידייך ,
הצורך לגעת חזרה עוקר את ליבי משורש פנייך ,


כמה מייגע ? למה העיניים רואות והלב נוגע ?
שאלתי שוב מתוך צורך עז אלייך להתגעגע ,
נזכר בימים בהם הפכנו להיות חלק מהסדינים ,
ימים בהם הבערנו אש בעוד יום כזה חמסין ,


מחכה מאחוריי סורגיי התקווה עד צאת נפשי ,
ממתין לעוד יום בו ליבי ישוחרר שוב לחופשי ,
ועכשיו עיניי חיוורות מכאב לעוד יום כזה בהיר ,
חיוורות מלראות את מה שהלב מנסה להסתיר ,


השקט זועק למגע ידייך המלטפות את פניי בחום ,
זועק באוזני החרשים הנעתקים לעוד רחש מחלום ,
הלב מנסה להסביר את מה שהעיניים מנסות להגדיר ,
מנסה אבל הדחף הגופני סוגר עליי בעולם כזה שביר ,


כמה מייגע ? למה העיניים רואות והלב נוגע ?
שאלתי שוב מתוך צורך עז אלייך להתגעגע ,
נזכר בימים בהם הפכנו להיות חלק מהסדינים ,
ימים בהם הבערנו אש בעוד יום כזה חמסין ,

הייתי נרקומן למגע ידייך ואין מי שיגאל ,
מוכן לעוד מנת יתר בעולם שכולו מקולל ,
אני הספוג במקלחת רגשות נוטפת דמעות ,
ספגתי עד שלא השארת לי מקום לאשליות ,


וכשהגיע הרגע בו לא הייתה לי כל ברירה ,
מטיפה בי האמת על פניי הנפולות למחצה ,
לא השארת זכר לאותו בן אדם רך ואהוב ,
שלחת אותו לבד למדבר לעוד סוף כזה ברור ,


כמה מייגע ? למה העיניים רואות והלב נוגע ?
שאלתי שוב מתוך צורך עז אלייך להתגעגע ,
נזכר בימים בהם הפכנו להיות חלק מהסדינים ,
ימים בהם הבערנו אש בעוד יום כזה חמסין ,