דבר לא השתנה

לפעמים אני עוצם עיניים כדי לראות


לפעמים אני צוחק כשבא לי לבכות


לפעמים אני מחפש את מה שכבר מצאתי


יש ימים בהם את שוכחת שבשבילך נולדתי


שביל ארוך ומפותל משתטח לרגלייך


וקרני אור שמש בוהקות מתוך עינייך


לפעמים אני הולך בלי שום מטרה


ישנם לילות שאני צועק ושומע רק דממה


אולי אני מאחרים שונה


אך עדיין אני מתמלא אהבה כשאותך אני רואה


בלילות שהדמעות לא מפסיקות לרדת


ובימים שהערפל מסתיר לי את הדרך


רגעים שאני איתך אך רוצה ללכת


רגעים שאני איתך אבל רק בערך


כשאת כאן השקט אותי משגע


וכשאת אינך רק בכי אני שומע


את עכשיו כל כך רחוק לא מרגישה שום מכאוב


הפרחים הם היחדים שנשארו איתי קרוב


הכוכבים מבולבלים לא רואים לא מאירים


יש ימים בהם הם בכלל לא מופיעים


הגשם מטשטש כל יום את דרכה


היא הולכת והיא חוזרת דבר לא השתנה.