נימצאת במערבולת האהבה השנאה הכעס והדאגות

נכנסתי למערבולת, סחף של רגשות,


אהבה, שנאה, כעס ואפילו דאגות.


נאבדת בתכי, מחפשת את האור,


כנראה האור היה ונישאר מאחור.


בדיוק כמו האהבה שהייתה ונאבדה,


חיפשתי את עצמי ומצאתי אותו, עומד שם, מסתכל מאחור, מחייך ושותק,


התאהבנו, ניפרדנו, אבל עדיין נישארנו


חרוטים בחלון הקטן, עמוק עמוק אי שם, שנמצא בלב ליבינו.


משתוקקת להווה שיהיה כמו בעבר,


בתקווה שישוב ויהיה כך מחר.


מתעוררת בבוקר, מקווה שהכל היה חלום שעבר,


מנסה לקום, אך לא מצליחה, החצי השני שלי לא איתי כבר.


לא מסוגלת, לא יכולה,


צריכה רק אותו, צריכה את העזרה.


הוא נתן לי את הכוח, מקור ההשראה,


אך כל מה שנשאר איתי הוא רק במראה.


אפילו החברות לא מצליחות להבין, מה ניסגר איתך ילדה?!


איפה את? איך נאבדת בתוך עצמך? לאן נעלמת לעת עתה?!


מנסה להסביר, להגיד עוד משפט,


אך הכל מתערבל, ממש בבת אחת.


המערבולת מתגברת, משתלטת על חיי,


אך כקצב המערבולת כך קצב דמעותיי.


נכנסתי למערבולת, מערבולת עמוקה,


שאפילו נישמתי כבר כמעט נעתקה.