יגון.

לילה אחד לא חזרת


קמתי בבוקר ושמתי לב שכבר עזבת.


מתחילה להתגעגע ולבכות כמו ילדה קטנה


כאילו זאת הייתה הפעם הראשונה.


משקרת לעצמי שאתה עוד רוצה בי,


מנסה להדחיק, מנסה להכחיש שאתה עוד בוגד בי.


אני בורחת מהאמת, בורחת מהעצב,


אך בליבי הפעימות מגבירות את הקצב.


למרות מה שאתה עושה לי, אני אוהבת אותך


וזה צובט בי.


מה אעשה כדי להוציא אותך ממחשבותיי, מחלומותיי?


אומר לעצמי די, וכך אולי תיצא מחיי???


עברו ימים, עברו להם השנים


ועכשיו אתה בא לבקש רחמים.


מבקש סליחה, מתחנן לחזור בחזרה.


התשובה היחידה שיש לי בשבילך


היא להמשיך בדרך שבה היית,


כי זאת לא הפעם הראשונה שבה טעית.


אני מצאתי אהבה חדשה, טהורה, שמכילה את ליבי


בחום, באהבה ולא בשינאה.


אל תחזור לפה שוב,


אל תנסה להיות שוב אהוב.


זהו לא מקומך,


תישאר עם המכאוב לבד


ביגונך...