אחרי

 



אחרי כ"כ הרבה מילים עטופות בשקר
היא עדיין מבקשת לשמוע רק את אותו הקול
שדימה לצליל מלאך במנגינה של גיהנום.
אחרי כל ליטוף מזוייף שרק ביקש לישרוף
היא כבר מכורה לידיים האלה ,
וכל מבט שלו ראה מה היא מציגה מבפנים
רק בשבילו.
כל זעקה אילמת שלה שברה שתיקה רועשת,
מתוך עיניים דומעות ששוות ימים ומעיינות שחורים
משתקפת רק דמותו .
היא תבקש תמיד לצלול אליו
לטבוע איתו בים השחור שהיא יצרה בגללו ,
[היא כבר יודעת שיום יבוא והיא תטבע לבד]
הוא כבר הותיר נשיקה שורפת על לחי קרה שלה
והשאיר כוויה חמה כזיכרון.
הוא כבר התחיל לצעוד על עקבות ליבה
[אז הוא עוד היה שלם ]
השברים כבר ממזמן עפו מהרוח הקרה ,
שהוא השאיר .
הוא כבר ממזמן פיטר אותה מחייו
אבל היא עדיין..


כעובדת שבויה לתקווה .