לפעמים

יושבת כותבת את כל מה שכואב..
אתה לא מבין אותי אתה משתנה.. בלי לשים לב אליי
אתה עושה דברים כואבים אתה צורב לי מבפנים
אתה אוהב ומושך חוטים שלאט קורעים חיים
אתה יודע שאני עוד אוהבת אבל נותן לנו ללכת..
לפעמים אני רוצה לא להרגיש..
לא לתת לאיש לדעת דבר..
לפעמים זה אולי מותר ללכת מתוך ריקנות
לפעמים זה נראה טוב הבדידות..


לפעמים אתה רואה אותי לא מוכנה
לפעמים אתה יודע מה אני צריכה
לפעמים אתה לא בא בשבילי ראשון
לפעמים אני רוצה לא להיות קיימת לא להיפגע מהכל
לפעמים אני צריכה אוויר לנשום
לפעמים אתה נעלם זה חונק בי את הכל
לפעמים עדיף להיות מסוגלת
לשתוק לשחק עם הכל.