מפחדת להיפגע...

בלילה אני תמיד תוהה, אם יכול להיות שהתבלבלתי ברגשות,


החיבה הייתה שם כל הזמן אבל לא נתתי לה משמעות רבה.


בתוך רגע, גיליתי שאני נמשכת לקצה התהום,


אני מועדת ורועדת מקור כי אני יודעת שישנה שם סכנה.


 


אני חשה באהבה, בליטוף של ידייך...


ושוב עושה את אותה הטעות, אני מתחילה לפתח אשליות..


שאולי, במקרה, תבנה כאן מערכת יחסים טובה,


ושוב עושה את אותה הטעות - חשה בריחוק ועוזבת בלי שאלות.


 


רחוקים הימים אשר הייתי נותנת הכל מעצמי,


עכשיו אני פשוט יושבת ומלקקת את פצעיי... מנוכרת מהאחרים.


אני רואה את השמש קורנת, שאולי הזדמנות שניה מבטיחה לי.


ואז נזכרת באותו הפעם בו קראת בשמי ואפילו לא הסתובבתי.


 


אני מתגעגעת, ואין לי עדיין מושג בדיוק למה,


אני רוצה לאהוב אבל לא רוצה להיפגע..


אני מפחדת לתת מעצמי מבלי לקבל בחזרה.


אני מתחילה לדמוע ואני אפילו לא יודעת למה.