לפפניי שאאתתה עווזזבב ..

 


תלשתי דף לכבודך מספר ההווה שלי
קרעתי אותו כ"כ לאט אל מול מבטך האכזר ,
כדי שתראה כמה זמן אתה קרעת לי את הלב בידייך הקרות .
חתמתי עליו בדם את כל כאבי,
רציתי להוסיף גם את דמעותיי
כדי שתיהיה לי יצירה מפוארת , אמיתית מאומן כאוב .
שתראה שהכנתי אותה מכל הלב .
אבל הדמעות כמו תמיד לא שאלו אותי ,
נטפו שחור על דף לבן חתום בדם
ביקשו להראות לך כמה הן זלגו בגללך ,
שאתה גרמת להם לעזוב את ביתם בעל כורחם
ולגלוש על לחי קרה שכה אהבת ללטף.
הצטתי קצת מהדף שלי
כדי שתראה כמה כוויות עשית לי בלב ,
איך שרפת אותו באש של כאב
שיהיה לך לזיכרון,
           לפני שאתה עוזב .


חרטתי כ"כ חזק את שמך על הדף
בעיפרון שחור ובאותיות ברורות,
כדי שתראה מי נחרט אצלי בלב
אפילו ניסיתי למחוק, כמה רציתי שתמחק
אבל לא הצלחתי .
מילותיי היו אמת כשאמרתי שאתה כתוב בליבי
כנראה לא הקשבת לי מספיק טוב
למרות שצעקתי הכי חזק שיכולתי ,
מבפנים.


אל תדאג .. אתה תקבל את היצירה שלי
הרי הכנתי אותה למענך .
[תמיד רצית לדעת מה אני מרגישה לא ? ]
אבל לא תקבל אותה לידייך האכזריות ,
הדף שלי כבר מספיק הרוס.
[להזכיר לך שעם היידים שלך שברת משו ? ]
הספקתי להכין לך כל מה שאתה גורם לי.
[תמיד רצית לדעת את זה נכון ?!]
אז רק תסתכל על היצירה שלי ,
אבל בעדינות המבט שלך מוצט בלהבות שמבקשות לשרוף אותי.
לפני שאתה עוזב , 
        
                 
                         
                             רק רציתי שתדע ..