זהה הוווא !

 


זה הוא שצייר את החיוך שלי
על פניי ,
בעיפרון אמיתי
שמחק את דמעותיי .
זה הוא שעטף אותי ברגעי קור
עם חום גופו.
הוא המפה שלי אל שביל האור ,
וזה הקול שלו
שקרא אל ליבי ,
עטף אותו עם צליליו
והרקיד את נשמתי .
זה הוא שנושא אותי על כנפיו
כמו מלאך בלבן ,
מחה את דמעותיי
ועצר את הזמן .
זהו שחיבר את השברים
בזרועותיו שחובקות את ליבי,
נשק לי נשיקות האהבה
והמתיק לי את מר האכזבה.
זה הוא הסיבה לשיריי
שנכתבים על דף לבן ,
והאותיות השחורות מתבהרות
מתפזרות לא חשוב לאן.
זה הוא הגיבור ,
שכבש את ליבי
הבריח ממנו את השחור
והתחבר אל נשמתי ..