* חלווום מתוווק *

 



הוא שם
בקצה המנהרה
עם האור ,
הוא כ"כ יפה
עם הפרח ביד
שקטף בשבילי
מגינת אהבתנו .
הוא כאן
ממש לידי,
חובק בזרועותיו
ומשחרר את כאבי.
מוחה את דמעותיי
ומחבר את שיברי הלב
בנשיקותיו .
הוא כאן ממש מולי
מביט בי ,
בחום מבטו
ממיס את ליבי .
חבוקים אל מול החמה
ששוב עולה , שורפת
והוא מתרחק ,
לאט לאט נעלם
בפעם האחרונה מנשק.
מנסה לאחוז בידו
לא להרפות ,
מאוחר מידי ..



            כבר בוקר .