📚 סיפורי אהבה
אין שם סיפור שכתבתי צריכה את דעתכם
👁️
893 צפיות
💬
3 תגובות
זה היה בוקר יום שישי אליזבת התעוררה מוקדם מהרגיל היא הסתכלה בשעון השעה הייתה
מוקדמת זה היה 4 וחצי בבוקר היא ראתה את רוח השנה מהמטבח התאריך היה 13 לאוקטובר
אליזבת נזכרה שהיום אין לה לימודים באוניברסיטה והחליטה להלות אם היום עם אהובה
פרנק היא הרימה את הטלפון וחייגה את מספרו... בזמן שהמתינה היא ידעה שהוא רק עכשיו
חזר מן העבודה והשעה המוקדמת לא ממש צריכה להפריע לו.היא חיכתה וחיכתה ואפחד לא ענה
כשהיא כבר באה לנתק פתאום נשמע קול "הלו..?" זה היה פרנק קולו היה מוזר ומהצד נשמעו
גניחות "פרנק אהובי אתה עסוק היום?תכננתי שאולי שנינו נצא לאנשה ונחגוג את היותינו
יחד..."
"אממ...מממ...אני... אני לא יכול ..למה..." שתיקה השתוררה לפתע ואז הוא המשיך"יש לי
עבודה להיות אבל אני רוצה לראות אותך ולדבר על הקשר שלנו.." קולו היה מוזר מין פחד
כעס ושנאה יחד "בסדר מתי ואיפה נוח לך ? אני פנויה היום כל היום ."
"בואי בעוד חצי שעה " ענה פרנק "בסדר עוד חצי שעה בלגונה הכחולה (זה היה מקום היחיד
שהיה פתוח בשעה מוקדמת כזאת)" אחרי המילים האלו היא ניתקה.
בעיניה עלו דמעות היא התחילה לחשוד שמשהו לא בסדר שכנראה הקשר שלהם נגמר.. היא
החליטה לנסות לכבוש אותו שוב למרות שידעה שזה בלתי אפשרי... היא התקרבה לארון
והוציאה ממנו שמלה אדומה ארוכה עם מחשופ שמגיע כמעט לטבור, שמלה שלא דורשת חזיה
ושידיה הגדולות בלטו בה מאוד. משהו אמר לה איזה מין קול מיסתורי דחף בפנים בתוך הלב
שאם הוא לא יהיה שלה הוא לא יהיה של אפחד ... היא הכניסה לתיקה הקטן אקדח ויצאה
לדרך. אחרי כ רבע שעה יא הייתה כבר בלגונה הוא ישב בשולחן הכי פינתי שרחוק מן העין
זה עשה לה את העבודה פשוטה יותר .. לאט לאט היא התקרבה עליו והתישבה מולו.
"היי מה שלומך" הוא שאל אותה בחוסר איכפתיות מן טובה שהוא עשה לה שהוא בכלל התחיל
לדבר איתה "תיגש ישר לעניין אין לי את כל היום " היא ענתה במהירות ואם וודאות
מוחלטת מה עומד לקרות.
"בסדר אם את רוצה את זה ""שמעי אליזבת זה נגמר הינינו החברה של אביך פשטה את הרגל
ואת יודעת בדיוק למה הייתי איתך.. אבל זה לא הלך עכשיו לא יוצא לי מזה כלום אז זהו
זה הסוף."
הוא אמר את זה עם חיוך על הפנים הוא שם זין על הכל לא הזיז לו כלום רק הכסף זה מה
שעניין אותו בבחורות " אתה כזה אנוכי במשך השנה הזאת חשבתי שאולי התפתח אצלך איזה
רגש שאולי אתה התאהבתה בי כמו שאני התאהבתי בך " "אל תהיה כזאת רגישה .."דבריו
נקתעו ביריה ופרנק צנח אל הרצפה מדמם ומפרפר ..אליזבת קמה והסתלקה משם במהירות...
--------------------------------
מה דעתכם כדי להמשיך תסיפור או שלא?
מוקדמת זה היה 4 וחצי בבוקר היא ראתה את רוח השנה מהמטבח התאריך היה 13 לאוקטובר
אליזבת נזכרה שהיום אין לה לימודים באוניברסיטה והחליטה להלות אם היום עם אהובה
פרנק היא הרימה את הטלפון וחייגה את מספרו... בזמן שהמתינה היא ידעה שהוא רק עכשיו
חזר מן העבודה והשעה המוקדמת לא ממש צריכה להפריע לו.היא חיכתה וחיכתה ואפחד לא ענה
כשהיא כבר באה לנתק פתאום נשמע קול "הלו..?" זה היה פרנק קולו היה מוזר ומהצד נשמעו
גניחות "פרנק אהובי אתה עסוק היום?תכננתי שאולי שנינו נצא לאנשה ונחגוג את היותינו
יחד..."
"אממ...מממ...אני... אני לא יכול ..למה..." שתיקה השתוררה לפתע ואז הוא המשיך"יש לי
עבודה להיות אבל אני רוצה לראות אותך ולדבר על הקשר שלנו.." קולו היה מוזר מין פחד
כעס ושנאה יחד "בסדר מתי ואיפה נוח לך ? אני פנויה היום כל היום ."
"בואי בעוד חצי שעה " ענה פרנק "בסדר עוד חצי שעה בלגונה הכחולה (זה היה מקום היחיד
שהיה פתוח בשעה מוקדמת כזאת)" אחרי המילים האלו היא ניתקה.
בעיניה עלו דמעות היא התחילה לחשוד שמשהו לא בסדר שכנראה הקשר שלהם נגמר.. היא
החליטה לנסות לכבוש אותו שוב למרות שידעה שזה בלתי אפשרי... היא התקרבה לארון
והוציאה ממנו שמלה אדומה ארוכה עם מחשופ שמגיע כמעט לטבור, שמלה שלא דורשת חזיה
ושידיה הגדולות בלטו בה מאוד. משהו אמר לה איזה מין קול מיסתורי דחף בפנים בתוך הלב
שאם הוא לא יהיה שלה הוא לא יהיה של אפחד ... היא הכניסה לתיקה הקטן אקדח ויצאה
לדרך. אחרי כ רבע שעה יא הייתה כבר בלגונה הוא ישב בשולחן הכי פינתי שרחוק מן העין
זה עשה לה את העבודה פשוטה יותר .. לאט לאט היא התקרבה עליו והתישבה מולו.
"היי מה שלומך" הוא שאל אותה בחוסר איכפתיות מן טובה שהוא עשה לה שהוא בכלל התחיל
לדבר איתה "תיגש ישר לעניין אין לי את כל היום " היא ענתה במהירות ואם וודאות
מוחלטת מה עומד לקרות.
"בסדר אם את רוצה את זה ""שמעי אליזבת זה נגמר הינינו החברה של אביך פשטה את הרגל
ואת יודעת בדיוק למה הייתי איתך.. אבל זה לא הלך עכשיו לא יוצא לי מזה כלום אז זהו
זה הסוף."
הוא אמר את זה עם חיוך על הפנים הוא שם זין על הכל לא הזיז לו כלום רק הכסף זה מה
שעניין אותו בבחורות " אתה כזה אנוכי במשך השנה הזאת חשבתי שאולי התפתח אצלך איזה
רגש שאולי אתה התאהבתה בי כמו שאני התאהבתי בך " "אל תהיה כזאת רגישה .."דבריו
נקתעו ביריה ופרנק צנח אל הרצפה מדמם ומפרפר ..אליזבת קמה והסתלקה משם במהירות...
--------------------------------
מה דעתכם כדי להמשיך תסיפור או שלא?
💬 תגובות (3)
לגבי זה שהם נהיו חברים יש לך באמת חברה חראית שלא הייתה צריכה ככה לבגוד בך...ואני בטוחה שאם כתבת את המכתב הזה אז את לא היית עשוה לה דבר כזה כאילו פאק מה הקטע שלה "עשיתם הסכם" לא?! למה היא הייתה חייבת להרוס חברות כל כך טובה בשביל בן מניאק שבסופו של דבר הם ייפרדו והיא תיפגע מנו הרי ככה זה תמיד ...
מאמי משתתפת בצערך כיא יבדת חברה ומצד שני גם את זה שאת אוהבת...וןמצד שלישי אם הוא אוהב אותה את לא יכולה להתערב לה ..את לא יודעת מי הציע למי חברות (או שלחפחות לא הראת שאת יודעת במכתב)...ואם הוא הציע לה כי הוא אוהב אותה לפי דעעתי היית צריכה לפרגן לה אז תקראי את הנסיבות ומה את צריכה לעשות לפי דעתי ביו'ש מאמי מקווה שעזרתי אוהבת תמיד צלילו'ש בנימין!!
ואת לא צריכה לשנוא אותם אלא לפרגן להם כי אם שי אוהב אותה ולא אותך היא לא אשמה ואם את היית חברה טובה היית שמחה בשבילה.
תמצאי לך מישהו חדש שיאהב אותך ולא את חברות שלך והכל יהיה בסדר.
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות