- לעולמים -

 



שוב שקט .
אותה הדממה
שכה מוכרת
חודרת לבפנים ,
מציפה
והלב טובע מעוד דמעה שקטה .



שוב אותו צליל חירש
שכה מוכר ,
עוד צליל של שבר נשבר
מהלב שקיים
[אבל לא כאן ]


שוב שמיים אדומים
וגשם שחור
טיפות שמזכירות
[הדבר היחיד שנותר - הזיכרון]
מרטיבות את הכאב.


שוב אותה סכין,
אותה דקירה שכה מוכרת
לא מכאיבה ,
[הכאב האמיתי נמצא בלב ]
חותכת את החיים ,
את המילים האחרונות
וחורטת אותן לכתוביות
באדמה .


והנה אותה הפינה
שכולם מדברים עליה
ברגע של געגוע
כה זרה , לא מוכרת
דחוקה ודוחקת
אל תוך החושך הכבד ,
פינה כה שוממת
ורק דומם שיקר ללב
נמצא באמצע השחור ,
בין פרחים נובלים ..
מצבה שתוקעה שם



ל.ע.ו.ל.מ.י.ם .