מגירת הצבעים.

דף חדש. צבעים לא ברורים.
ציירתי סתם בקישקושים את מה שעל לבי.
היה המון לבן, לא ידעתי במה לבחור, איך לכסות את הדף
שייצא ממנו אור.
היה שמה המון אדום, שסימל את תשוקתינו.
היה המון סגול, שהביא את התחלתינו.
המון אפור באמצע סתם נתקע בפינה.
הוא לא הפריע המון אבל נתן אפלוליות לתמונה.
ניסיתי להתעלם ולבחור בירוק של צמיחה.
עירבבתי את כל הצבעים שבמגירה ויצא השחור הנורא.
כבר לא יכלתי לכסות באחר, כבר לא יכלתי לנסות לשקר
לבטח הרגשת את הקור החודר והצבעים המרוחים בדף הבוער.
איך זה כיסה את התשוקה הגדולה ואת ההתחלה היפה?
הצמיחה שנבלה לה והאפור שהיה בפינה..
איך פתאום הגיע הצבע שמחק את התקופה היפה?
כבר לא זוכרת את הצבעים העדינים ואת האור הקורן.
כבר לא מדברת על הצבעים החלקים עם השקט המדבר.
רק את הכוח שנהיה לשחור.
רק את החושך שמסתיר את האור.