מגע הוא חולשה.

כשאתה נוגע, אין דרך חזרה.


כשאתה חוזר, אתה מתמכר.


המגע שלך- ההתמכרות שלי.


אני שוכבת כשרק הפוך מלטף. התמונה שלך ליד וכן, גם בתוך הלב.
נגענו בחלומות הכי רטובים והיה לנו קיץ הכי תמים. אתה התמכרות שמוחקת לי עוד יום בינתיים.
זאת מציאות שבה אתה זורק את עצמך למים. אתה טובע כשהגלים מכים, אתה לומד להכיר את כל החוקים.
ואני דוחפת את עצמי למרחקים כשהנופים קורסים. ועדיין אין איך לתאר איך נגענו.. נגענו בכל הרגעים.
אין דרך להסביר, אין דרך לתאר.. אין אתה כבר לא מקשיב ולי אין מה לספר
המילים שלי יוצאות בשתיקה הארוכה אין מגע אין דרך חזרה הכל צפוף וחונק
אבל שכחת בכמה נגענו? נגענו בזמן מועט בכל כך הרבה!


נגענו בנשיקות. נגענו בחיבוקים. נגענו ברגשות. נגענו בחוטים. נגענו בכאב. נגענו בשמחה.
נגענו במה שאני. נגענו במה שאתה. נגענו בים הכחול. נגענו בתהילה. נגענו אפילו בבור. נגענו ביציאה.
נגענו נגד כולם. נגענו גם בלי לחשוב. נגענו גם כשהגיע הרגע שצריך לעזוב.
נגענו בדיבורים. נגענו בכל מה שזז. נגענו בשברים. נגענו שלב אחר שלב.
נגענו ולא הרפנו. נגענו מרוב אהבה. נגענו בקינאה החולנית. נגענו בפרידה.


את המגע שלך אני בטח לא ישכח. ובטח שלא אנסה לזכור.
אבל אלייך תמיד, תמיד אהיה מכורה.
כניראה שנגעת מתי שהיה צריך ונגעת עד שנגמר.
נגענו עד שכניראה כלום לא נשאר.