מללאאך התקקווה ..

 


"..מביטה למעלה בין השחור
מופיעים ניצוצות של אור,
יד מושטת קוראת למלאך
שיאסוף את הכאב , מזרועותיי יקח.
זועקת מעמקי שאריות הלב
שישמע אותי ויוציא את מה שכואב,
והוא הגיע בלבן עם הילה של אור
רחוק ממני ואני עטופה בקור.
מתקרבת אבל במקום נשארת
מחכה לתשובה ושותקת,
היד רחוקה רטובה מדמעות
חלק מלמעלה טיפות שורפות,
הרוח הקרה אל הלבן נושפת
מנסה לגעת במלאך כבר מיואשת.
רוצה לקשור אותו אליי
שיהיה הכנפיים שלי,
אבל הרוח הרחיקה אותו מעיניי
ונותרה רק הדמות שלי.
לבד תקועה נשארת
לתוך החושך שוב מועדת,
סופרת דקות ככוכבים
ונשאר רק אור אחד
שגם הוא כמוני לבד
כבה לעולמים .. "