סיפור אהבה בלתי נשכח. (ב)

רק אז גיליתי מי היא ג'ימיי האמיתית.

הסתכלתי לתוך עיניה הכחולות שופעות היופי והחן.

והיא הסתכלה עליי ממש זמן מועט בבושה והשפילה ראשה.

היא התנצלה וחייכתי אליה.

הגרבט פתאום הופיע.

יצא מחדר האמבטיה והופיע.

הוא לקח אותי לצד והתחיל לדבר איתי על כל מיני דוחות ומסמכים.

רק אחרי שעה ארוכה של דיבורים מצד הגרבט ,כומר הכנסייה

הבנתי לבסוף שהוא רוצה למנות אותי כאחראי על דוחות הכנסיה ועוד כמה

דברים שלא הבנתי כי הוא נוסע לפרק זמן ארוך לקונגרס איפה שהוא בעולם

קונגרס לכומרים וכנראה ישאר לכהן בעיירה שבה יהיה הקונגרס לפי בקשת

ראש הכומרים .

מר ניקולס ספארקס דונס.

הוא גם סיפר שלבופורט עיירתנו יגיע כומר חדש ולא מנוסה שלא מבין בדוחות

וכל הענינים האלה.

והגרבט ידע שאני מתמצא מאוד בנושא והחליט למנותי לתפקיד.

כשיצאתי מהכנסייה כל הזמן עברה בראשי התמונה של ג'ימיי יפת התואר.

עד שנכנסתי לביתי .

יום למחרת כשהלכתי לבית הספר פגשתי שום בג'ימיי היא ניסתה לא להסתכל עליי.

כל הזמן הרכינה ראשה לריצפה.

מנסה להתחמק ממבטיי הפראיים.

זרמתי עם בישנותה.

לאחר הלימודים הלכתי יחד עם ג'ימיי לכנסייה לא דיברנו בינינו במהלך הדרך בכלל

היא הייתה בישנית ואני לא רציתי שהיא תרגיש איתי באי נוחות.

כשהגענו לכנסייה קיבל הגרבט את פנינו.

את ג'ימיי הוא שלח לחדרה ואיתי הוא דיבר.

הוא סיפר לי שהוא נוסע "היום" ושאני אשגיח על ג'ימיי.

בהתחלה לא הבנתי למה הוא מתכוון אך לפי מבט עיניו הכל היה ברור.

לאחר שהגרבט ,כומר הכנסייה נסע הגיע הכומר החדש, הכומר סאליבן.

כומר צעיר ,נחמד וידידותי.

התידדנו מאוד.

כשיצאתי מהכנסייה הלכתי לחנות הפרחים הסמוכה החנות של בריל אחת מהנשים

היפות ביותר בעיירה וקניתי פרח לג'ימיי,פרח מאלה שאני זוכר שאהבה כשהייתה

קטנה.

מאז עברו 12 שנה ואני עדיין זוכר.

ביום למחרת כשנגמרו הלימודים הבאתי את הפרח בדרך לכנסייה(כל יום היינו הולכים

כי הייתי אחראי על החשבונות)

היא חייכה בבישנות ובצניעות ואמרה לי בהערכה

ובכנות את המילה תודה.

חייכתי אליה והיא הרכינה ראשה.

וכך הייתי הולך איתה בכנסייה כל יום ...