עוד שאיפה ממך

הנה אתה הולך, והנה אני מחכה.
הנה הבגדים שלך מגוהצים, מסודרים
ואני מרושלת כה כבדה.


הנה החלון מראה לי סתיו, בדמעות קרות מתכסה.
הנה עוד קיץ חלף,עכשיו הלילות ארוכים.
אני יושבת ומנסה להתרכז אבל הלחץ כזה אלים.


אהובי דורך במקומות שמפילים עליי
חומות אכזריים ואני רק רציתי טיפת מנוחה.
רק לקחת עוד שאיפה ממך לפני הפרידה הארוכה.


הנה הטלויזיה דולקת ומנגנת לי בראש
סרטים אשר מריצים אותי קדימה לנקודת האחור.
הנה דמויות שלא ראיתי מזמן וצלקות שלא נעלמו.


אהובי דרך למרות שאמרתי לו שבשבילו זה אסור.
בקול צרוד ענית; אני קם, אני לא נרדם.
ושקעת לך רחוק ממני, מכולם, רחוק מכאן.


רציתי להגיד עוד הרבה דברים לפני שתלך לנצח.
רציתי לקחת עוד שאיפה ממך לפני סוגר העולמות.
רציתי להמתין לך בין שדות פורחים ועכשיו אמתין לעולמים.


דרכת ולא נשארו עקבות רק דאגת להנציח תמונה.
בה ראיתי ששאפתי את אהבתי האחרונה.
תדע שלכל מקום תהיה צמוד בתוך נשמתי.


אני שואפת אותך לנצח אהוב, גם כשאינך איתי.
גן- עדן הוא מקום ליד, בשבילנו תמיד קיומי.
אבל לפעמים העולם אכזר נותן לאחד לחכות לשני.


תמיד סולחת, תמיד אוהבת, תמיד אותך צריכה.
תדע גם אם דמותך לאט דועכת, תמיד יש לך אותי.
תוכיח לי שעדיין תגן ועדיין תחיה בתוכי.
אל תמהר להעלים עצמך, עדיין אל תיקח גם אותי!