אהבתי אלייך אהובי!

איך זה שאחרי כל מה שעשית לי אני עדין לא מפסיקה לחשוב עליך?!

איך זה שאחרי כל מה שעשית לי אני עדין כל כך אוהבת אותך?!

התאהבתי בך, התאהבתי בך קשות, אתה, אותך זה בכלל לא עניין ובכלל לא

התייחסת אך לא הבנת עד כמה אהבתי אלייך הייתה גדולה ואמיתית! אולי עם ידעת היה קורה
משהו אחר אך מת ישקרה משו, החלטת להרוס אותו, להרוס אותו בגלל ילדה שאהבת!

שאמרת לי את זה דמעות הציפו את עינ, גרוני היה חנוק, לא ידעתי מה לחשוב, לא ידעתי
מה לומר, לא האמנתי שככה תוכל לפגוע בי!

אתה זה שגרמת לי להתאהב בך, בבנ'אדם מושלם, בבנ'אדם מדהים איך ככה יכלת לפגוע בי,
איך יכלתי להתאהב במישו כמוך אני לא יודעת.

היה ביננו ריב, ריב ממש! הפסקיו לדבר.

איך יום אחד הבנת שאהבתי אלייך כה גדולה בזכות חברה שלי! הבנת עד כמה אני עדיין
אוהבת אותך ועדיין לא שחכתי אותך אהובי.

אתה אמרת לי שאתה אוהב אותי ושתמיד אהבת אך אני לא שמעתי למוחי שמעתי ללבי!

לבי חא נתן לי להגיד לך שאני לא רוצה להיות איתך, שפגעת בי! הוא רק נתן לי לומר לך
כן, כן אהובי אני היהי איתך ולא נתן לי לחשוב על איך שפגעת בי!

וכן הייתי איתך, כמובן, והיה לי כיך זה היה כזה מושלם אך לא חשבתי ששוב תוכל לפגוע
בי, ששוב תוכל להרוס את הכל, אבל כרגיל אתה שפגעת בי ומי שפגע יפגע שוב ושוב ובגלל
שהקשבתי ללבי שאמר לי להיות איתך ולא למוחי שלא נתן לי אתה פגעת בי ואמרת שיש לך את
הסיבות שלך ושאתה אבל אוהב אותי אבל אני ידעתי שעם היית אוהב אתי הסיבות שלך לא היו
משנות כלום והיית נשאר איתי.

כנראה שלא אהבת אותי, לא אהבת אותי בכלל אז אני בכלל לא ידעתי למה היית איתי, ושוב
נשאלת השאלה במוחי: למה בכלל התהאבתי בך?!?!?! איך??!?!

נפגעתי! שנאתי אותך יותר מכול!!!

אך השנאה, לא הייתה שנאה אלא אהבה, אהבה כה גדולה שבגללה ששברת את ליבי פעמיים
אמרתי שני שונאת אותך אך איך אני יכולה לשנוא אותך ?, תגיד לי איך אהובי?, אני
אוהבת אותך יותר מכול.

אתה, אתה זה החיים שלי!

אמרתי לעצמי די אני ישכח ממך איך אני בכלל יכולה לאהוב מישהו כזה מניאק כמוך!

איך?!.

אתה המשכת בחייך ואני בחיי, אולי הייתי עם בנים, כדי לנסות לשכוח אותך אבל אתה, אתה
לא יצאת לי לא מהראש וכמובן שלא מהלב, וממה שאני ראיתי אתה המשכת בחייך וכמובן
שאפילו לא זכרת אותי.

ואחרי הרבה זמן שאני, כמובן עדיין אהתבי אותך יותר מכול!!

אתה אהבת אותי! ואני ידעתי והבנתי לפי הסימנים ואתה רצית אותי אבל אני חשבתי על איך
שפגעת בי, על איך שדמעותיי זלגו בלי הפסקה בגללך על זה שמרוב אהבה שנאתי אותך בגלל
מה שעשית לי.

והפעם, באמת הפעם פשוט לא הייתי מסוגלת להיות איתך ידעתי שאתה מניאק ממש!

ולמרות שאהבתי אותך ואני לא יודעת עם ידעת אני רציתי כל כך להיות איתך אבל לא
יכולתי, פשוט לא יכולתי והעדפתי להשאיר הכל ככה.

ואתה, כמובן כמו כל הבנים אמרת עליי דברים, דברים מגעילים, אבל אני ידעתי שזה בא לך
רק מכאב הדברים האלה, מהכאב שלא רציתי לחזור אלייך ולהיות איתך ולמרות שגם לי זה
כאב מאוד לא יכלתי לעשות כלום!

אתה אמרת שכבר שחכת אותי אבל עדיו יש לי אלייך כזאת אובסייה, ועכשיו אני לא יודעת
עם אני אוהבת אותך, ואני לא יודעת מה אתה מרגיש אליי, מה יש לך אליי, זה כל כך
מעניין אותי לדעת עם שחכת ממני, עם איכפת לך ממני, עם היית רוצה להיות איתי.

אבל מה שאני יודעת שהתאהבתי בצד הטוב והיפה שלך ופשוט היה קשה לי להאמין שיש בך גם
צד רע, צד שפוגע וככול שהתייחסת אליי רע ככה התאהבתי בך יותר.

ידעתי שהתקופה שהייתה לי איתך הייתה מושלמת ושאתה היית ותיהיה היחיד בשבילי.

ומספיק שאמרת כמה מילים גרמת לי להתאהב בך. היית כזה מתוק! היית כזה חמוד!

אבל חבל, עכשיו כל התקופה עברה, כל התקופה נעלמה, ולא נראה לי שיהיה עוד הזדמנות
שניהיה ביחד למרות שאני יודעת

שאני א ה ב תי , א ו ה ב ת , ו י א ה ב אך ורק אותך אהובי!