~ זמןן של כאאב ~

 


 


"...ממבטך כמו עיוורת
מחפשת אור ומסתנוורת
מהכאב שהבזיק בלב,
והחושך חודר לא עוזב.
מנסה לשטוף עם הדמעות
למחוק את כל הזיכרונות,
להרחיק את כל הגעגועים
אבל הם כמו חרוטים ,
כ"כ חזק קשורים
כמו הלב אל ליבך
שזוכר רק אותך.
וכמה חלומות ותקוות
כמו גלים של אכזבות ,
על סלע מתנפצים
נעלמים כמו שבירי הלב
שנשברים לרסיסים
ולעולם לא מתחברים.
וכמה רגעים של דממה
שמבפנים שורפת,
ועוד בקשה של דמעה
לכבות את השלהבת.
כל דקה עוברת
אבל לנצח נשארת,
חרוטה בתוך הלב
בתור זמן של כאב..."