קריאת שמך אהובי

הן זו אהבה


לעולם ובלתי נשכחת


נשא את פרי האהבה


האבדה ובלתי נשכחת


קוראת בשמך


חזור אליי מהמרחק


קורא בשמך


חזרי אליי מהמרחק


בואי ונשוב לאהבה


נשכח את רגע הפרידה


שלעולם ועד הייתה חבויה


בין זרועות הליבה


קורא בשמך


בזעקת שמיים


קוראת בשמך


בזעקת ברקים


חזור לתוך ליבי שוב


בשבירת העולם


נכבוש אותו בקסמים


אל תוך נשמתנו שוב...


 


 


אין אהבה שלא לזיכרון יש אהבה שכן לפגיעה!


לעולם ועד לא ניתן לומר לא אוהבים, אלא פשוט אין היא זקוקה לו כפעם!