Xה2ה 2לת* 9Xש7*ת..חלק 9

אותו יום לא עבר עלי בשקט...כל הזמן חשבתי על תומר ועל שיחת הטלפון.. בערב יצאנו
אני, אנה, מריה וגלית... כשהיינו כבר בשכונה התחלתי לאבד את התקווה שאני אראה אותו.
בפעם השלישית לאותו יום התפללתי לה' שיעשה הכל כדי שאני אראה אותו ויצליח להעביר
איתו כמה מילים..והוא עשה את זה ;)..

כשהיינו כבר ממש בכניסת המושבה ראיתי כמה בנים באים למכונת סיגריות, העין שלי ישר
קלטה אותו, מישהו גבוה, אתיופי, בג'ינס וחולצת כפתורים עם שרוול קצר..

-"מאשה (מריה) זה לא הוא נכון?!" שאלתי בחשש אך היא אמרה שזה כן, ושזה הוא, תומר...

-"מה המצב כפרה??" שאלתי בממושך את תומר וראו שהוא מופתע.

-"וואלה סבבה מה איתך???" הוא ענה עם חיוך על השפתיים, בזמן שהוא אומר שלום לבנות.

-"וואלה חיים.. מה מה אתה מספר?" שאלתי בעינין (למרות שזה היה ממש תקוע)

-"אהה..אני? לא יודע, סתם, את יודעת, חיים..מה את?"

-"כלום, הכל כרגיל." פתאום הגיעה השתיקה והמבט החודר לעיינים. את האמת, השתיקה הזאת
הפחידה אותי, לא יודעת למה..אבל באיזשהו שלב אנה שברה את השתיקה הזאת..

-"נו מה נשתקתם פתאום?" היא אמרה ואחרי שניה המשיכה.."תומר ספר משהו.."

-"לא, אין מה לספר" הוא אמר ובקושי הוריד את המבט מהעיניים שלי..

-"טוב תומר ככה תמשיך לעמוד?! שאני יבין..לך דבר איתה כבר!!" אמרה פתאום גלית וכולם
הסתכלו עליה במן מבט של 'וואט דה פאק!' ואני פתאום התחלתי לצחוק ומרוב בושה הלכתי
וישבתי על קרש גדולה כזאת שהייתה במרחק כמה צעדים מאיפה שעמדו כולם..רק אחרי שהבנות
החליטו ללכת לצד השני של הכביש תומר התקרב אלי ועמד מולי ככה שהיינו כנעט בגובה
עיניים.

-"אז מה את מספרת גברתי?" שאל בציניות תומר.

-"תומר מה המצב נשמה?? ראית במקרה את גבי??" קטע אותי איזה אחד שבא מ..מלא יודעת
איפה..חח

-"מה? לא לא ראיתי אותו..אההה הוא הלך הבייתה, כאב לו הראש או משהו..למה רצית ממנו
משהו??" שאל תומר את אותו האחד שבהמשך מתגלה כאבי (קראו לו אבי..חח) .

-"כן, אבל לא משנה" הוא ענה והתיישב לידי. כאילו שהוא לא רואה שיש לידו שני אנשים
שמנסים לנהל שיחה..

ככה ישבנו שלושתינו ואחרי כמה דקות הצטרף עוד מישהו וסתם דיברנו..היה לי
משעמם..הסתכלתי כל הזמן על תומר וראיתי שהוא מסתכל עלי ומשדר שהוא לא רוצה שהם יהיו
שם..אבל הבנתי שהוא לא יכול לעשות כלום.. האמת, חשבתי קצת על הגבי הזה שאבי שאל
עליו בהתחלה, בהתחלה כשהוא רק שאל ישר צצה לי בראש תמונה של גבי מהבצפר, אבל ישר
העפתי את המחשבה ממוחי... באיזשהו שלב בשיחה שאלתי את תומר מי זה גבי:

-"תומר מי זה גבי?" שאלתי ליד שני הבנים שישבו איתנו..

-"גבי? גבי זה אח שלי" הוא ענה..אז כבר הייתי כמעט בטוחה שזה לא הגבי שאני חושבת
עליו..

-"טוב את באה לסיבוב?" שאל תומר ואני הופתעתי, חשבתי כבר זה בחיים לא יגמר!!

-"כן" עניתי וקמתי מהקרש..הלכנו לכיוון הפארק, יש שם דשא וגשר כזה..הלכנו על הכביש,
והוא התחיל להוביל אותי לדשא.

-"תומר לאן אתה הולך??" שאלתי.

-"תאמיני לי אני לא יודע לבד, הרגלים לוקחות אותי. הוא נעצר ונעמד על אבן גדולה
כזאת, אז העפתי אותו משם ואמרתי שאני צריכה לעמוד שם..הוא מספיק גבוה, ונעמדתי על
האבן.

-"או, עכשיו אנחנו כמעעעעט בגובה עיינים" אמר תומר בגיחוך ואני עשיתי פרצוף נעלב..

איכשהו, הגענו לזה שאנחנו מתחבקים, והוא מנשק לי את הצוואר והעורף, בחיים לא
התחבקנו, נכון היו את הקטעים בבריכה שהיינו קרובים, אבל לא התחבקנו.. הלב שלי דפק
חזק והיינו כל כך קרובים והתחלתי לפחד שהוא ירגיש את דפיקות הלב שלי..השפתיים שלו
כבר היו קרובות לשלי, כמעט נגעו אחת בשניה, אבל לא! משהו תמיד חייב להרוס את הרגע
הזה, ובמקרה הזה זה היה הפלאפון שלי.

-"אלו?" עניתי בעצבנות אחרי שראיתי שמי שהתקשר היה סמי (סתם איזה אחד שמציק תמיד)

-"מה המצב?" נשמע קול על הקו..

-"סמי אמרתי לך לא להתקשר יותר!! יאללה דיי נמאס כבר...בייי" עניתי בעצבנות וסגרתי
את הפלאפון. "אפילו אל תשאל מי זה!!" אמרתי לתומר מבלי להסתכל עליו.

-"אני חושב שאני צריך לדעת.." הוא ענה ברצינות, ואני הרמתי את העיניים עליו והסברתי
לו...

אחרי זה איכשהו שוב מצאתי את עצמי מתחבקת איתו, ומרגישה את השפתיים שלו נגעות בי על
הצוואר..הרגשתי צמרמורת..ואז שוב, השפתיים שלנו כל כך קרובות אחת לשניה, הדפיקות
בלב מתחזקות והנשיקה מגיע.. ההתרגשות והכל ביחד מתבלגן..כמה שחיכיתי לרגע הקסום
הזה...זאת הייתה נשיקה ממושכת ועדינה ואז הוא הוביל אותי לגשר שהיה לידינו..הוא
נשען על המעקה ואני הייתי צמודה אליו בחיבוק..מעבר לגבו שמעתי אותו אומר:

"כמה שהחיבוק הזה היה חסר בבריכה.." במילים האלה עברה בי צמרמורת..הוא כל כך צדק!!

זזתי קצת ממנו ועמדתי מולו, הוא הוריד את החולצה שלו ונשאר עם גופיה לבנה שהייתה
מתחת, אני זאתי שהיה לה כל הזמן הזה קר, לקחתי את החולצה ושמתי על עצמי.

-"עכשיו אני נראת כמו רופאת שניים" שנינו צחקנו.

-"וואלה צודקת..את יודעת הרופאה.. בזמן האחרון ממש כואבת לי השן אולי תבואי תראי מה
נסגר פה?" הוא אמר כשהוא עם הסגריה דלוקה ביד.

-"כן אדוני המטופל רק קודם תסיים את הסגריה ואני ישר באה."החלטתי להתגרות בו (מה
לעשות?! אני שונאת סיגריות!!)

-"הינה זה בצד..אל דאגי.." הוא נסה להתחמק.

-"לא המטופל אני לא עובדת ככה!" המשכתי את המשחק..

-"אוקיי" הוא זרק את הסיגרתי וסימן לי להתקרב..צחקתי, התקרבתי ונישקתי.

-"לא, נראה לי שהכל עובד פה פרפקט!!" אמרתי והמשכנו להתנשק...המשכנו להתנשק כמה
דקות ואז שעמתי אותו אומר מבין כל הנשיקות:

-"אני זוכר מה שאלתי אותך בבריכה..." אמר, והמשיך לנשק

-"מה שאלת?" שאלתי אותו באי הבנה..

-"איך להגיע לשפתיים שלך" הוא ענה ואני חשבתי שאני הולכת למווות, לא חשבתי שהוא זכר
את זה!! הייתי בשוק.

-"אני זוכרת מה רציתי לענות" אמרתי אחרי כמה שניות ואז באה עוד מכה:

-"אני זוכר מה ענית" הוא אמר והנשיקה המשיכה להיות יותר לוהטת ומלאת רגש ותשוקה..

בעצם, זה מה שהיה...תשוקה, אהבה, ידיעה שזה לא ימשך לזמן ארוך..בסוף שנינו היינו
צריכה לחזור, החלפנו מספרים וקבענו להפגש יום למחרת...



היום הזה, הנשיקה, הנגיעות, המחשבות...הרגשתי כמו בחלום ולא רציתי להתעורר..חיכיתי
ליום הבא...ואתם תחכו לפרק הבא..חחחח סתם צוחקים איתכם..

יאללה נשמות כבר מאוחר ואני מתההה...אם בא לכם תשאירו תגובות, זה עוזר ;)

צ'אוו