כאילו אין אף אחד

הנה בחרישית


שירת הנצח


כפרי בטנה


של בתולה זכה,


האפלה כמו ליבה


כובשת דמעותיה


למרגוע ולמילה רכה,


שכל כך,כל כך הלכנו


אל חזה


ואל עורה


ואל חושיה


כדי שיעור בנו


סוף,סוף


דבר מה.


 


ולוואי והתעוורנו


ולא יספנו עוד לראות,


ולוואי והתחרשנו


מכדי שמוע המראות,


ולוואי


ןלעולם נוכל רק געת


בה.


 


ונישא תפילה


שלא תראה השמש עוד


וניסע  באפלת היום


הרחק,הרחק


אל ארץ שומקום,


כדי שלעולם


לא יוכלו לגעת בנו


או לגעת


בה.


 


לאמור שהתייתמנו


והוקל לנו


כאילו אין


אף אחד,


כאילו אף פעם


לא היה.