נוו מאמיי..!! /פרק ו.

הרופא אמר שלא יקרה לו כלום שזוהי רק סריטה..

"אוווייייייי יששש" צעקתי בכל ביית בחולים..

"ישש אלוהיםם""..צרחתיי

אבל עם כל הגועלל 'קצת התאכזבתי כי ידעתי שהוא ימשיך להטריד אותי ולהציק לי ולא
יקלוט שאני לא אוהבת אותו ואני עם חן עכשיוו..

אביטל ראתה שיש לי פנים חצי ,חציי..

שאלה אותיי..

"מאמי מה קורהה??"

"כלוםם בוביי(הכינוי שלה אצלי)..השבתיי..

"מאמי מגיל 0 אני מכירה אותך וגם אם לא תספרי לי אני יודעת שאת קצת מאוכזבת גם אם
את נגעלת מעצמך כי את יודעת או לפחות חושבת שלא יהיו לך חיים שקטים.

אבל מאמי אני יפסיק את זה את יודעת שאני לא אתן לאף אחד להטרידד את החיים שליי
והחיים שלי זה את ושיי והמשפחה שלי אני אוהבת אותך מאמי לא יקרה כלום את עוד תראי
ואפילו נפנה למשטרה אם צריך" אמרה..

"לא,לא רק לא למשטרה אני לא צריכה להגזים בקיצרר אוראל הוא ידיד טוב שלי מילדות ולא
ניראה לי שהוא יגזיםם"" עניתי ..

"לא ניראה לך שהוא יגזיםם?? זה שהוא כמעט ניסה לאנוס אותך זה לא הגזמהה??" ענתה
ברגוזז..

"אל תגזימי את!! הוא לא ניסה לאנוס אותיי !!"עניתי בעודי מסתכלת בעייניה הכועסות..

"טוב,כרצונך" אמרה..

"טוב מאמי,לקנות לך משהו מהקפיטריה?"שאלתי

"כן,תקני לי מיץ תפוזים.."השיבה

"טוב מאמי אני ירדתי.."אמרתי

"ביי"אמרה

"ביוש" אמרתי..

ירדתי למטה ושם ראיתי את אמא של אוראל..

ברגע שהיא ראתה אותי היא התחילה לצעוק עליי ולהביך אותי מול כל האנשים..

מזה התביישי ורציתי לברוח משם אבל היא תפסה אותי מהחולצה ,משכה אותי מאחורה ואמרה
.:

"לי ולך יש שיחה רצינית.."

"על מה?" אמרתי בתמימות כאילו שאני לא יודעת שזה על אוראל אבל רציתי להתחמק מהעניין

"את יודעת טוב מאוד "ברוגז..

אמא שלו הייתה מבין הפק"צות האלהה למרות שאני לא רוצה להעליבב..

היא תפסה את השערות שלי ומשכה אותן לרצפה...





לא ידעתי מה אני עושהה..!



-~-המשך יבוא-~-



בנות שימו לי תגובות איזה מבאסות בפרק א,ב, לא שמתם בכלל איזה מבאסס בבקשה תגובות!!