לדעת את האמת ולשקר=-> הכאב הכי כואב ://

אם אני משקרת לעצמי, כשאני אומרת שאני ישכח


אז אני ישקר,


אני יודעת שאחרי מבטי כפות רגלייך הולכות,


ואני יודעת שלבקש אותך זה כמו לבקש פיות.


אך מפה ושהדמיון יהיה קרוב למציאות הדרך עוד ארוכה.


אז אוכל לשקר לעצמי ולאמר לעזוב.


אני יכולה לשקר לעצמי ולאמר שלראות אותך הולך, לא מכאיב בי.


אבל אני יודעת שזה אבוד כל-כך ולכן אין לי כוח לראות אותך הולך.


לכן משקרת כי האמת כבר מתאדה כי היא לא עוזרת


כבר לא אוחזת, לכן משקרת.


אך אני יודעת וזה המודע היחיד אני רואה איך המבט שלך בי נתפס


אני רואה גם איך אתה עובר לידי ולא כאדם זר


כי את אותו הלילה לא נשכח לעולם היה זה רגע שנייה של ליטוף, רגע של שעה מחשבות


ורגע שאותו הנציח לעולם.


אך את הנתיב זה לא סילל, ואני באותו מקום שוב ניתקעת,


לחזור על אותה טעות? או מיכך לשכוח ולדעת?


הכאב הזה משקר.


זה הכאב הכי כואב..


לדעת את האמת אבל לשקר.