גברת

בחולצה פתוחה


ומים רבים


לכבות


היא עומדת דומם


קלועת סערה


שמא היא


או אולי נשמתך


לחייך במשובה


או לבכות,


אך חינה לבטח הוא


כמו מים שקטים


להוסיף ולגמוע


בצמא עד שכרה


להיות ולרוות


ולהיות.


 


ואם נאמר לה


באחד הימים


כך או אחרת


בדבר זה


או כזה


על אודות הדברים


שאצרנו בלב למשמרת


התרד אל העם


הפשוטה בנשים


ותהיה כך פתאום


למלכת הרחוב


או נסיכת הערים


או לפחות בשמלה


מצוות אלוהים


לגברת?