תירקוד כאילו אף אחד לא רואה אותך,תשיר כאילו אף אחד לא שומע אותך, תואהב כאילו אף פעם לא פגעו בך...תחלום!!! כי החלומות מיתגשמים.... ;]] פרק א'

ידעתי שאין לי סיכוי וכמעת וויתרתי אבל משהו בתוכי אמר לי לא לוותר לעמוד על שלי
ולא נכנעתי עד הסוף...אבל זה לא היה כמו פעם,כבר לא היה תתשוקה להכיר אותו אבל בכל
זאת הלכתי ל''מעברות'' בתקווה ליראות אותו ...בדרך לשם רק הרצנו קטעים, ושהגעתי לשם
הייתי שיא הסטלה צחקנו על כולם הרגשתי הכי טוב שיש.

ראיתי כמה ילדים בכניסה שנראו לי בשכבה של רוד אז שאלתי אותם אם הם מכירים אותו הם
אצבעיו לעבר מישהו ואמרו כן הנה הוא. הוא היה משהו לא ניתן להשגה אבל בשנייה הזאת
ידעתי שאני הולכת להגשים את החלום ששאפתי להגיע אליו כל כך הרבה זמן.

אם הגב אליי עמד ילד בגובה שלי שלבש חולצה כחולה עם שרוולים ארוכים ותיק כחול. היה
לו שער בלונדיני קרה והוא היה מאוד רזה. סביבו עמדו הרבה ילדים הם היו עסוקים באיזה
שיחה שהוא השתתף בה גם כן. הרבה בנות כרכרו סביבו....הסתכלתי עליו במשך כמה דקות
בלי להזיז את העיניים...כאילו קשרו אותי אליו ,לא יכולתי לזוז בכל שנייה שהסתכלתי
עליו הוא היה ניראה לי יותר יפה . הוא היה בשבילי כמו משהו בלתי ניתן להשגה...כמו
חלום...חלום שסוף סוף אני הולכת להפוך למציאות...שסוף סוף אני הולכת להגשים אותו.
רציתי ליראות אותו ,צעקתי,צעקתי רוד.

לפתע ראיתי תעיניים שלו...ואז הבנתי שאני מאוהבת בו....עיניים בצבע של שמיים ביום
סתיו ...עיניים בצבע אפור תכלת...עיניים עם מבט עמוק,עיניים מדהימות שבגללם התאהבתי
בו.שפתיים קטנות ומנופחות,אף סולד וסנטר יפה ,סימטרי. שמחתי בטח ששמחתי שראיתי אותו
אבל קצת נבהלתי ,אפילו קצת הרבה. הרגשתי שהוא גדול עלי בכמה וכמה מספרים.שהוא יותר
מדי טוב בשבילי. היה לו פנים של ילד,ילד טוב ,שובב מוקף בנות ושביכולתו להשיג כל
אחת שהוא רוצה. היה לו שם של אחד שנהנה לסובב את כולן על האצבע הקטנה שלו . למה
שיסתכל עלי ? למה? למה דווקא עליי? ירד לי כל הביטחון שנישאר לי אחרי שראיתי
אותו...הוא היה מדהים אפילו הייתי אומרת אלוהי ,לא דומה לאף אחד אחר... גם בהתנהגות
וגם ביופי.ניראה ילד מפונק וסנוב שלא רואה אנשים אחרים חוץ מעצמו.היה לו ביטחון
עצמי גבוה וראו שהוא אוהב את עצמו.כולם אהבו אותו...אי אפשר היה לא לאהוב אותו
,כולה צומת לב היית רק אליו וכל דבר שנאמר על ידיי מישהו ישר הועבר אליו כדאי לשמוע
את מה שיש לו להגיד על כך...!עוד פעם ראיתי אותו כבר בהסעות של הבית ספר שלנו.
באותו רגע הוא ירד כבר מהאוטובוס ואני הסתכלתי עליו דרך החלון. הפעם עיניים היו
בצבע תכלת שערו עף ברוח והוא התחיל לעבור תכביש , המשכתי להסתכל עליו גם כשהאוטובוס
התחיל לנסוע....הוא היה כבר רחוק אבל עדיין לא יכולתי להזיז את העיניים ממנו.
שהגעתי הביתה ונכנסתי לאיסיקיו ראיתי אותו מחובר אבל עדיין התביישתי לשלוח הודעה.
חיכיתי כמה זמן ופתאום ראיתי הודעה ממנו. בהתחלה לא האמנתי חשבתי שזה טעות אבל כן
זה היה הוא .הוא שאל'' רגע זאת את שהיית היום באוטובוס '' עניתי בחיוב. התרגשתי.
ניראה לי בחיים שלי לא התרגשתי ככה ובעקבות זה בקושי יכולתי להקליד מה שרציתי להגיד
לו . התחלנו להתכתב. ביום הזה אולי דיברנו 4 שעות הוא שאל אותי שאלות אני עניתי
ואחרי זה הוא סיפר לי על עצמו. וככה כל יום שרק הייתי מתחברת הייתי מחפשת אותו ואם
הוא היה מחובר ישר שולחת הודעה. ממש התקרבנו...כבר לא התפדחתי ממנו כמו פעם והרגשתי
שאני יכולה לדבר איתו על כל דבר שבעולם. זה כבר נהפך לשגרה ..לא היה יום שלא היינו
מדברים. קבענו להיפגש במטרו במקום איפה שהוא תמיד מבלה עם חברים שלו מהבית ספר שלו
.לשם באתי עם שתי חברות שלי .כל כך התרגשתי שהן כבר התחילו לשאול אם יש משהו
בינינו. תאמת היה ניראה לי שהן מקנאות. כי רוד.... היה אחד כזה שאף אחת לא היית
מתנגדת לצאת איתו.שהגעתי למקום המפגש התיישבתי על האבן ודנה וליאת נישארו לעמוד
לידי ולפטפט.הוא איחר. כשהוא בא זה היה ניראה כאילו שהוא רץ את כל הדרך. פניו היו
סמוקות טיפה עייניו נוצצו והיה חיוך קטן על פניו. לבש חולצה תכלת שמתחתיה חולצה
חומה ג'ינס בהיר ונעל חומה. שערו היה קצת פרועה אבל כשראה אותי סידר אותו וחייך אלי
בחיוך רחב שחשף את שיניו ישרות והלבנות. התקרב ונתן לי נשיקה ורק אז שאל:''אז את
קטיה ?'' בלי להגיד שום מילה הנהנתי עם הראש. הוא הסתכל עלי ובחן כל חלק בגופי. ככה
עמד כ 5 דקות ולא הוציא מילה מהפה ורק אחרי זה אמר :''ככה חשבתי'' תאמת לא הבנתי
למה הוא התכוון אבל גם לא רציתי להבין. נשארנו שם כשעה . תאמת לא דיברתי כמו
שדיברתי איתו באיסיקיו...התביישתי. גם הוא התבייש... כמה שהוא ניסה להראות שהוא לא
כולם יכלו לשים לב לזה. כשבאנו ללכת הביתה הוא בא להביא לי נשיקה ונישק אותי בפה
וישר הלך לכיוון השני כאילו כלום לא קרה.נשארתי לעמוד שם ולא הבנתי מה זה או שאני
חולמת או שזה סתם הדימיון ...עמדתי המומה ,מיסתכלת על גופו הדק שהתרחק ממני באורם
של הפנסים.