חורף קשה בלעדייך / לירון מלול.

בחוץ יורד מבול
טיפות הגשם מתחזקות יותר ויותר,
עוברות כל גבול.
ואני כאן בפנים נמצאת,
בתוך ביתי הגדול.
הקור מבחוץ עליי משתלט
חודר לתוכי,
לכל איבר בגופי.

ואני לבדי.
אין מי שיחמם אותי.
עוד מעט אקפא למוות
כי את לא פה ליידי.

החורף הזה
קר וקשה
בלעדייך.
הוא רק התחיל,
וזה כבר יותר מדיי.
מה יהיה בהמשך?
הרי הגשם עוד יתחזק
והקור את גופי ימשיך לעטוף.

איך אוכל להמשיך את החורף הזה בלעדייך?
זה גדול עליי !
איך אשרוד בלי מגע ידייך?
איפה את שתשמרי עליי
מהקור העצום הזה והסערה שבחוץ
שלא תעיף אותי.
צריכה את חום גופך
שיחמם שוב את ליבי.

תחזרי..
כמו בחורף שעבר.
שחיממת אותי
והיית לצידי.
לא הרגשתי כלל את החורף,
כי היית איתי.
לא ידעתי שהוא הגיע.
שמרת עליי ממנו.
ועכשיו אני לבדי,
ואין מי שישמור עליי , בחורף הזה,
ויחמם אותי.