נוו מאמיי..!! /פרק ה.

זה היה אוראל..

אני: אוראל תעזוב אותי מה אתה רוצהה??

אוראל: אותתך

אנH: אוראל תעזור אותיי יבהמהה אתה מכאיב לי מה אתה שפוי?

אוראל: לא ניראה לי...

אביטל: יבן כלב תעזוב אותה..

ודחפה אותו אחורה ושיחררה אותי..

אני: מה יש לך אוראל אתמול הכל היה סבבה אבל מה יש לך היום?

אוראל: אני לא מעכל את זה..

אביטל: מה אתה לא מעכל י"משוגע מה??

אוראל: שאדלי שיכת לחןן הכלב הזה מיהוו בכלל?

אני: מישהו הרבה יותר שווה ממךךך איך הייתי בכלל יכולה להתאהב בילד זבל כמוך?ה".

אביטל: אדלושש בואי נזוז הוא לא שפויי!!

------------------------------------------------------------

הלכנוו.

----

נגמר יום הלימודים המפרך חזרתי הבייתה ויש טלפון זה..:

"הלו"אמרתי

"מה קורה חיי הורודים?"אמר

"חן"?אמרתי

"בכבודו ובעצמו?"אמר

"חחח חיים שליי.. מה קורהה??"אמרתי

"עכשיו מצוין"אמר

"גם אצלי" אמרתי

"בא לך לבוא אליי?"שאל

"כן מאמי מתיי??"שאלתי

"עכשיו" אמר

"טוב מאמי יצאתי ביי" אמרתי

"ביי נסיכונתת" אמר..

ניתוקק..

_______________________________________________

התארגנתי ליציאה ופתאום דפיקה בדלתת...

פתחתי

_____

זה היה אוראל ניסיתי לתרוק את הדל ת ולסגור עם המנעול איך שראיתי אותו כדי שלא יכנס
אך הוא הצליח לפתוח את הדלת ונשכב עליי.

אוראל: יפה שלי אאיך התגעגעתי..

אני: תעזוב אותי ימשוגעע אני עם חןן..

אוראל: אם את לא שלי את גם לא תהיי של אפחד!!! אמרר ברוגז..

אני: דייי ארואלל דיי כברר!

לא יכלתי לסבול אותו יותר לקחתי את הכד שהיה לידי ושברתי אותו על ראשו כי פחדתי..

ישר קראתי לאביטל ולחן הם הגיעו וסיפרתי להם ההכל הזעקנו אמבולנס כי הוא דימם בבית
החולים אמרו ש...



-~-המשך יבוא-~-



בבקשה תגיבו אל תבאסוו!!