מול דף ריק

מול דף ריק
הדמעות יורדות
זולגות על הדף וכותבות,
מנייר שהיה לבן
הפך לשחור,
המילים נכתבות עם הזמן
מילים כואבות
נעצרות לרגע וחושבות
ממשיכות הלאה אבל תקועות,
תקועות באותו שיר ישן
שיר בשחור ולבן
שנכתב מכאב
שכל אות מכוונת אלייך
יוצאת מהלב,
שכל מחשבה נכתבת עלייך
והשקט לא עוזב.
החושך כובש לאט את האור
עוד מעט הכל יהפוך לשחור
ולא יהיה אפשר לראות
את המילים שנכתבות
מתוך הלב על כאב ואכזבות.
למרות שעכשיו האור נעלם
והחיוך יותר לא קיים
והדיו עוד מעט נגמר
השיר עדיין נכתב ושר
ותמיד יתנגן בליבי הקר,
מול דף שהיה ריק
הדמעות עדיין יורדות
הלב נשבר
והשיר לעולם לא ניגמר .."