אנחנו חייים בהווה,ה-ל-ב בעבר,והמחשבות בעתיד!!-פרק 4/נופרוש המאמוש

ושכבר כל היום המחורבן הזה עבר והגעתי הביתה.אני ושי התחלנו להתכתב ורשמתי לו את
כתובת אתר האינטרנט שבניתי-אתר על אהבה- היה שם מכתב אחד שהיה מוקדש לו..ושי כנראה
קיבל השראה ממני..

לאחר שעתיים שי שולח לי כתובת אתר: "כנסי לזה"

נכנסתי לאתר.."וואוווו" קראתי בהתפעלות...





בעמוד הראשי היה כתוב:

"טוב האתר הזה שייך לנופר כל השאר מבקריםםםםם תהנו"

בעמוד הראשון היה כתוב:"משפטי האהבה" הקלקלתי קליק שמאלי בעכבר ונפתח לי הדף..

נופרוש כאן יהיו משפטים שקשורים אלי ואליך..

" 'כדי לכבות שריפה צריכים כבאים כדי לכבות אהבה צריכים קנאים'

קנאים = סכסכנים מוכר?! לא ניתן לאף אחד לסכסך ביננו אני אוהבת אותךךך מטורף
עליךךךךךךךךךךךךךךך במשך הזמן יהיו פה עוד פתגמים...אוהב אותך. "

זה היה כל כך יפההה,כל כך בזמן.....

"שי אני אוהבת אותךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך"

"אני אוהב אותך גםםםםםם"

הוא כל כך מתוק,ומקסים,בחיים לא חשבתי שמישו יכול ככה לאהוב..

"איך אני מחכה עוד מעט פורים..יש הופעה בבצפר..אתה מאלה שמופיעים??"

"כן" ושלח לי סמיילי קורץ..

"את לא יודעת מה קרה לייייייייייי"

"מה קרה?"

"וואי את לא יודעתתת הדבר הכי מאושר בעולם"

"נו?!"

"התאהבתי בך את שלייייי"

"מאמי אני אוהבת אותךךךך"

"אני אוהב אותך גם!!!"

***

בבוקר שהגעתי לבצפר שי פגש בי,הוא נתן לי נשיקה וכל אחד הלך לכיתתו..

ובהפסקה ששוב נפגשנו ישבנו ביחד כמו כל הפסקה: אני,שי,ומורן..

"עוד פעם את איתם?!תעזבי אותם..." קראו כמה בנים לעברה של מורן,הרגשתי שהיא
נפגעת,זה היה מכוער מצידם..

"מורו'ש אל תתיחסי אליהם,את לא מפריעה נכון שי?" נעצתי בוא מבט של:'תיזהר לאכזב
אותי'

שי הנהן שהכל בסדר..

"מאמי אני רוצה להיות בתאטרון" אמרתי לשי..אני ושי אהבנו את הבמה..

"גמני.."

"בוא נרשם לתאטרון אלמוג"

"הייתי שם פעם.."

"דאיי עם רבקה אלמוג??" הייתי כולי נרגשת..

"כן.."

"ואיך היה שם.??" שאלתי סקרנית..

"היה כיף..."

"אז יאללה נרשמים..."

אח"כ אני ושי חשבנו על זה כל אחד לבד והגענו למסקנה שכבר סוף שנה ושלא שווה להרשם
ושעדיף להרשם רק בתחילת השנה..

**

"כל הכיתה עכשיו יורדת בשקט לאמפי תאטרון עושים חזרה למופע פורים"

ירדנו למטה כולם,וראיתי איך כל הבנות מסתכלות עלי במבט של:"אויייי איך אני שונאת
אותה" אבל

לי אסור להתעצבן,אני אשאר רגועה,שהם יתעצבנו...

הכיתה שלנו הופיעה בריקוד של שרית חדד "קרנבל" וזה התחלק לזוגות,אני הייתי בת הזוג
של מאיה,אני והיא לא היינו מסתדרות,תמיד היינו מסתלבטות אחת על השניה,אבל בשביל
הריקוד הסתדרנו,בסוף הריקוד היה לי ולליטל קטע עם סרט{של התעמלות אומנותית} שהיינו
צכ'ות לעשות כל מיני שמיניות איתו ולשחק עם זה,כל יום היינו עושים חזרות,חרשנו כבר
על האמפי..

**

הגיע יום פורים,יום ה=מ=ו=פ=ע התרגשנו,אני ושי..וישבנו במדרגות בבינין..

"איך אני מחכה לראות אותך מופיעעע" אמרתי

"כן גמני רוצה לראות אותך רוקדת" חייך אלי שי וחייכתי אליו במבט מבוייש..

כל שניה מורן ועוד כמה בנות באו להציץ לראות מה קורה איתנו,כי היו רגעים שקטים
בנינו..

כשהלכתי רגע לקורל ורציתי לשאול אותה משו היא שואלת :"נו????התנשקתם?!"

"לא איזה התנשקנו בראש שלך..."

חזרתי לשיוש שלי..ישבנו עוד קצת פיטפטו וצחקנו{לרוב..} ואז שמענו את הצלצול..

תמיד הצלצול הזה מפריע לנו באמצע הכיף,אבל ידענו שהולך להיות עכשיו עוד יותר כיף..

"טוב אני חייב לעוף מהר לפני שהמורה שלי תהרוג אותי שאני מאחר..."

"כן סבבה אין בעיה"

אני נכנסתי לכיתה שלי שהייתה ממש קרובה למדרגות הוא היה צריך לרדת קומה..

"נוווווווווו התנשקתם??"קפצו עלי מורן וקורל..

"לא בנות...תרגעו עם הסיפור הזה..מה שמתחיל מהר נגמר מהר אנחנו לא רוצים שזה יגמר
מהר.."

"כן כן..בטח הם התנשקו והם לא מספרים.."

"מה?!!!!אתם סתומות?אם נתנשק אתם תדעו מזה!!!!!"

"טוב מאמי שילייי" חיבקה אותי מורן...

האמת שמורן אני במינה אותה רוצה לדעת,אבל לי ולקורל לא היה ממש קשר,אבל בזמן האחרון
שהתחלתי לצאת עם שי אני והיא ממש התקרבנו..סבבה דווקא ילדה מזה חמודה...

"טוב כל כיתה ח.1 עכשיו לרדת לאמפי בצורה מסודרת,אני לא צריכה להזכיר לכם את הכללים
של התנהגות באמפי נכון בנות??" אמרה לנו המורה בקול מעצבן..{טוב מורה למה כבר אפשר
לצפות..} היינו כיתה רק בנות,כי זה בצפר דתי,וחטיבת הביינים מחולקת לכיתות בנים
כיתות בנות..

ירשתי לאמפי,לידי הייתה מורן,כולי מתרגשת כאילו אני מופיעה בתפקיד ראשי,אבל ידעתי
שזה לא סתם התרגשות..ידעתי שאני מתרגשת לקראת שי..ישבתי באמצע האמפי לידי היו כמה
בנות,שלא ממש חיבבו אותי...עמדו 2 בנות במרכז הרחבה ששימשה כ-"במה" והם הנחו את
הבוקר,מאחוריהם ישבו כמה בנים אשר היו צריכים להריץ דאחקות..{לא היה מוצלח מצידם}

"קדימה בנות,אתם כבר מופיעות כולם לרדת,נופר וליטל אל תשכחו לשים את הסרט על הרצפה"

"טוב..." הנהנתי למורה...

ירדנו למטה ועמדנו ליד המדרגות,שי היה לידי ואיחלתי לו בהצלחה..

שמעתי את המוזיקה בוקעת מהמערכת הגברה ויצאנו כל הבנות בריקוד,ריקוד דיי דבילי אבל
חפיף..

רקדנו לצלילי המוזיקה של שרית חדד עד שהגיע הפזמון "קרנבללל...בנחל קרנבל..." אני
ומאיה היינו

זוג...התחלנו לרקוד ואני רק ניסיתי לרקוד כמה שיותר יפה{הרי שי מסתכל..},ואני בטוחה
שלא יצא

משו..ואז כולם עמדו בחצי מעגל ואני וליטל נכנסנו עם הסרט ורקדנו לנו בכיף עד
ש.........



*°.o*°.o(¯`•´¯)`•´¯).o°«::* ¨ההמשך יבוא*°.o*°.o(¯`•´¯)`•´¯).o°«::* ¨