חלום של לפני עונת העננים,הפלנל,והחמין של אמא

לרוץ את הרי השלג העצומים,


חופשי כמו טונדרה,


לבד,


להותיר את כולם


הרחק,הרחק


כה רחוקים ממך


לרוץ יחדיו,


לנשום עמוק,עמוק,


עמוק,


את הקור המצוין הזה,


וכשכולם מחפשים


אחר חדר האוכל


והדוודים,


לחפש אחרי שפתי


אישה


לרפרף על בשרן


בעדינות של נערים


תחילה,


ואחר עם הלשון


עמוק,עמוק,עמוק


לפנים,


עם כל מה שעדיין יש בך,


וכשהיא קמה כשמחה


לרוח


לאסוף את השיירים


ושוב לרוץ מלוא הנשמה


את המורדות המושלגים


בלא חת מן הטרשים


והתהום,


ולהתעורר מעוד


חלום שיכור,


של לפני עונת העננים,


ההסקה המרכזית,


הפלנל שכיף בקור


והחמין


של אמא...