המכתב שלא רוצה להישלח

תראה, אני לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל את המכתב הזה כי עברנו כ"כ הרבה ביחד, כ"כ
הרבה שזה נראה שלא שנתיים כמעט אנחנו מכירים אלא מאז ומתמיד.

אני מנסה להזכר עכשיו בכל התקופות הרעות שהיו לנו אבל שום דבר לא עולה לי בראש, זה
כאילו הכל היה ורוד וטוב מה שבעצם לא נכון כי טוב או ורוד או משהו דומה אי אפשר
להגיד על הקשר שלנו, קשר אובססיבי כמו ששנינו לאחר שהתפכנו הבנו את זה, הבנו שאין
טעם להלחם על משהו שלא ניתן לתיקון.

אהבנו, את זה אני לא יכולה להגיד אהבנו אהבה אמיתית וכנה אהבה טהורה, שנינו התחלנו
את דרכינו ביחד כשהיינו עוד ילדים קטנים אני 15 וחצי אתה 16 וחצי וככל שהזמן עבר
התבגרנו ביחד, למדנו דברים חדשים אך כנראה שאיפשהו בדרך התפתחנו לכיוונים אחרים.
היום כשאני בת 17 ואתה כבר 18 ועוד מעט מתגייס לצבא התחלנו להבין הרבה דברים שבעבר
לא הבנו אותם, שלא ידענו איך להתמודד איתם. תראה היום זה כבר כמעט חצי שנה מאז
שהחלטנו סופי אבל להפסיק כל קשר אחד עם השני ות'אמת זה לא כ"כ כאב לי כי האהבה
שהייתה פעם התפוגגה עם הזמן וכרגע נשאר רק ההרגל אליך, לשמוע את הקול שלך כל בוקר
וכל לילה לחבק ולנשק ולשמוע את המילה אוהב אבל חוץ מזה אני לא מתגעגעת לכלום.

סבלתי המון מהקשר שלנו וגם אתה אני יודעת, התעללנו אחד בשני ואני לא מבינה איך
הצלחנו להחזיק כ"כ הרבה זמן מעמד וכשתהיה לי את התשובה הזאת אני בטוחה שאז באמת תצא
המחיים שלי.

אני מנסה כל יום שעובר להמשיך הלאה ולחייך ולרצות בנים אחרים אבל שום דבר לא עובד
לי, כל הזמן אני נזכרת בך ובוכה אלוהים אני מתגעגעת אליך.

מה יש לך שאתה כזה מהפנט אותי? די אין כלום, אתה קר, אתה פוגע והכי חשוב אתה כבר לא
אוהב...

אני כ"כ מבולבלת עם עצמי שאתה לא מתאר לעצמך מצד אחד יש אותך- החיים שלי ומצד שני
יש אותו- הנפש התאומה שלי שמשלים אותי האחד שבגדתי בו איתך האחד שהיא אחת מהסיבות
שהקשר שלנו לא היה ורוד וטוב, אתה שונא אותו שונא עד השמיים על זה שהוא ניסה לחטוף
אותי ונראה לי שעד היום לא סלחת לי למרות כל התחנונים וההתחרטויות.

הוא נפרד מחברה שלו, אני הייתי איתו אחרי כמעט 8 חודשים אבל זה לא היה אותו דבר כמו
בעבר לא נהנתי איתו כי רציתי אותך שתבין נישקתי אותו ודמיינתי אותך. מה עובר
עלי?!?!?!

אני כ"כ רוצה לשבת ולדבר איתך ולשפוך את הלב שבוא ותעזור לי כמו שתמיד היית עושה
אבל אתה בשלך לא שם עלי.

אני מתה אבל מתה לתת לך את המכתב הזה אבל אין לי אומץ אתה מבין אני שומרת הכל בבטן
שלא יתפרץ ויתגלה, מחכה שתתגייס לצבא ותעלם לי מהחיים שאני לא אצטרך לשמוע עליך
ולראות אותך עובר ברחוב בלי להתייחס אלי.

אתה המלאך שלי, אתה החיים שלי אתה הכל והלוואי שיבוא לי מתישהו שקט ושלווה ושמה
שאני חולמת עליו יתגשם.