ההתאבדות שבתוכי

החנק הזה שבגרון שלא נותך לך לחשוב..


לאט לאט הלב מאבד את האמונה, הערכים שלימדת אותו


נשבעתי לא ליפול, נשבעתי לא למעוד..


לא לאהוב, לבד לא להיות


אך מעולם לא הרגשתי כל כך לבד .


כל כך קטנה


שלפעמים המוצא היחיד שבתוכי היא להעלם


ולא להמצא.


אני מנסה לחפש את המקום שאליו אני שייכת


אך מה שנדפק זה מה שאני מוצאת


זה נראה ומרגיש כאילו זה לנצח נמשך כאילו המקום הזה לפיח הפך


ואני עולה באש בפנים בוערת אך הלב קפוא ואין רגש.


מלבד הצמרמורת של ההרגשה הכואבת


שלהעלם ולא להראות שלהעלם ולא לראות,


התאבדות שבתוכי זה רק עוד קשר שלא פרמתי.