כל חיי

כל חיי חיפשתי את ההרגשה הבטוחה הזאת קוויתי שהענן השחור מעל ראשי יעלם במהרה , ולעולם לא אפחד עוד מעצמי , מההחלטות שלי מהמחשבות שרצות בראשי.

היו ליות ששנתי נדדה ואני שרויה שמחשבות... סתכלתי למעלה לכוכבים , ראיתי את עצמי כל כך קטנה וחסר משמעות בעולם כל כך גדול... מה ביקשתי קצת נחמה וחסד..קצת שלווה ורגע לנפש שאין לה מנוח..

לא נותר לי דבר אחר מאשר לבכות לך ולקוות שעוד תשמע את זעקותיי מתוך החושך....

לעולם לא אסלח לעצמי ... לעולם לא אשכח איך איבדתי אותך בשניה אחת של טיפשות .. הייתי עיוורת לא ראיתי .. מצטערת , יום אחד אולי תבין ותסלח ותתן לנשמתי קצת שקט להמשיך הלאה . אף פעם לא חשבתי להעלם, הייתי מאושרת למרות שלא היה לי הכל , האמנתי לך לסיפורים שמכרת , ריחפתי בין כל האשליות שדמיינת ועכשיו מה נותר לי?

בלילות מנסה שוב להרדם, מפחדת לחלום שוב לראות את דמותך , אין בי כוח להלחם בנשיקות שך ..עזבת..זה הכל עוד סיפור נוסף, פרי הדמיון שמשתוקק לקצת שמחה וצחוק.לא נותר דבר לומר לך אהובי .. אנחנו לא עוד שניים נותרתי לבד חסרת ישע ומנוחה ללב.. לא רוצה שיכתבו עליי שהייתי שקטה , לא רוצה שיכתבו שהייתי יפה וחכמה רוצה שיכתבו את האמת .. אבל בשביל העולם מה זה עוד נערה אחת ששבורה מכאב לב.