ככה זה נגמר? (חדשה תגיבו)

זאת סיטואציה מוזרה, סיטואציה מרגשת,


לא מבחינה טובה.


בחיים לא חשבתי שכך אני אחשוב,


בחיים לא חשבתי שארצה לעזוב. אותך.


אבל משהו בך השתנה


אתה לא אותו אחד שידעתי


השתנת, למשהו לא סימפטי.


הייתי שם בשבילך כ''כ הרבה זמן


מעולם לא הערכת את זה, בשבילך זה היה כמובן.


חשבתי שהכל אחרת,


את האמת? חשבתי שנאהב


שסופסוף זה הגיע, הנה , זה עכשיו.


אבל כמו דקרת אותי עם סכין בלב,


כמו סטרת לי, ירקת לי, וזה כואב!


ועכשיו, כשאני מסתכלת בתמונותיך אני תוהה,


איפה האור שהיה בפניך?


איפה מה שתמיד מצאתי בך מלהיב?


איפה כל מה שראיתי בך? אולי כבר תגיב?!


אבל לא, אתה שותק, נמאס לך מכולם


וממני מעולם לא היה אכפת לך


רק חשבתי, אולי זה סתם


סתם רגש מוטעה, שעם הזמן ידהה.


אבל פגעת ,זלזלת, אלוהים... למה נהפכת?


ואני לא מאמינה, שכך הסיפור הזה נגמר


סיפור של 4 שנים סיפור לא קצר!


והיו לנו ימים טובים.


או אולי רק כך חשבתי, נו.. אלה החיים..


וכמו שאתה תמיד שואל: ''עד מתי? עד מתי?''


כך אני אומרת לעצמי : '' מספיק עם זה כבר,די!''


ונותנת לך ללכת כי בחיים צריך להמשיך.


וכואב לי על כל שניה, כל דקה שאתה לא איתי.


אבל אתה, כבר לא אתה!


ואני לא אמשיך להגרר אחריך.


 


 


מה אתם אומרים!?