«::*°•שיר לאהובי•°*::»/«::*°•להיות מאוהב•°*::»

עיניך הן כמו אש שממיסות את הלב,
אני רואה אותך ומשהו רועד בי ולא עוזב,
אני כמו בובה שאתה מפעיל וזה כבר מוגזם,
כי אני מרגישה כמו קוף אחרי בן אדם.


כשאתה צוחק, אני מיד צוחקת,
וכשאתה שותק, אני גם כן שותקת,
כשאתה כועס, אני ישר כועסת,
וכשאתה עצוב אז ההרגשה אותי הורסת.


אתה נמצא בי, אתה חלק מעצמי ומהיום,
אני מרגישה ורואה אותך בכל מקום,
אני איתך בכל רגע ובכל זמן נתון,
וסומכת עליך בעיניים עצומות כי יש אמון.


רואה אותך מרחוק ברחוב עובר,
והזמן פתאום לא זז, כאילו הוא עוצר,
ליבי קפוא ובלעדיך לא שורד,
ואתה בין כל זה מצליח להיאבד.


אתה לא רואה, לא מרגיש ולא שם לב,
אתה כועס ולא נותן להתקרב,
אתה שונא, תגיד לי רק למה?
כמה נתתי לך, תגיד לי כמה.


אני אותך אוהבת בכל כולי,
כל נשמתי, ליבי וכל מה שנמצא אצלי,
עליך אני חולמת ורק אותך מבקשת,
שתהיה שלי, על זה אני מתעקשת.
 
אתה עכשיו כל עולמי שסובב רק סביבך,
המקור של חיי זה אתה וכל מה שקורה לי איתך,
וכל יום שחולף בלעדיך, בא לי למות,
הוא כמו נצח שחלף ללא שום משמעות.
 
אני פשוט אוהבת אותך ולא ידעתי בהתחלה,
כי אולי חיפשתי דרך לתאר ולא מצאתי מילה,
חשבתי שאני עייפה, חשבתי שאני משוגעת,
חשבתי שאני חולה, זה היה ברור מאליו כדי לדעת..


ואז הפסקתי לחשוב והבנתי שאני אוהבת אותך,
ואתה? אלוהים יודע איפה אתה ואיך הולך אצלך..