«::*°•הדמעות בעיניים אמא•°*::»/«::*°•להיות מאוהב•°*::»

זאת אני, הבת שאת כל כך אוהבת,
הבת שאותך עכשיו כל כך חייבת,
אולי החיוך מטעה וזה נראה שאני בגן עדן,
אבל זה בגלל שאני מנסה להסתיר את מה שבבטן.


נכון שראית את החבר שלי בא הרבה פעמים עם חבר?
אז כשנכנסנו לחדר, תמיד את הדלת הוא היה סוגר,
וכששמעתי את המפתח את הדלת נועל,
ידעתי ששוב זה יקרה ושלא ניתן להינצל.


אמא, אני כותבת לך את המכתב עם דמעות בעיניים,
מקווה שתביני למה לא סיפרתי לך עד עכשיו לבינתיים,
פחדתי לספר וגם עכשיו אני פוחדת מאוד,
כי הם אמרו שהם יהרגו אותי אם יתגלה הסוד.


אם אבא היה כאן למטה, הוא היה הורג אותם ממזמן,
כי הוא לא ייתן לאף אחד לעשות לי בלב איזשהו סימן,
אני לא יודעת מה תעשי עם זה, אבל בך החלטתי להיעזר,
כי נמאס לי לבכות בלילות ורק הד זה מה שתמיד חוזר.


הלב שלי נקרע מבפנים וגם הגוף הקטן שלי והפצוע,
אני בסך הכל ילדה בת 14 שאהבה אצלה הייתה דבר לא ידוע,
האם כל הבנים ככה? האם זה טיבו של העולם?
להרוס חיים של ילדה, סתם ככה, פשוט סתם.


כשאני נכנסת למקלחת אז הדם אותי שוטף,
ועוד דם מלמטה מרטיב אותי וממשיך לטפטף,
אני רוצה להתקלח עם מים, נמאס לי מהדם,
נמאס לי ללכת לישון לבד כשהלב לא נרדם.


כל הזמן אני חושבת ומלאה בהרהורים,
האם מישהו ישים לב לליבי ולכל הקרעים?
כל הקרעים שבליבי, אז בגלל זה אלייך אני פונה,
אמא, תעזרי לי, אוהבת אותך, ילדתך הקטנה.