זוג יוניםהחובש החתיך{או:טיול שנתי}פרק7

הערה:בפרק הראשון אמרתי שיש לה אמא ובפרק השישי אמרתי שאין לה אימא ככה שאין לה
אימא,טעות שלי,בכל מקרה הסיפור הוא לא

סיפור אמיתי ככה שזה לפי הדימיון...טעות שלי,סליחה!



הפרק הקודם:



כך הייתי כל יום מבקרת בבית של אמא שלי שי...נושאת זכרונות ומתאהבת יותר עד ש..

יום אחד הגעתי ואז אמא של שי

_________________

"שלום מתוקה!"היא אמרה..

"שלום!"אמרתי

"תראי...אני דיברתי עם המנהל של הפנימיה ושל בית היתומים וביקשתי..."

_________________

"תראי...אני דיברתי עם המנהל של הפנימיה ושל בית היתומים וביקשתי לאמץ אותך.."היא
לקחה נשימה עמוקה והמשיכה

"הם הסכימו!"כולה מלאת אושר כשהיא אומרת את זה..."מה?!?מתי?!?איך!?!?"שאלתי
מופתעת..

"הם אמרו שהם מסכימים אבל צריך עוד ללכת למשפט..."היא אמרה..

"יאהה...איזה כיף...אפעם...אפעם לא היתה לי אמא.."אמרתי...

"יופי מעכשיו כן תהיה לך..אבל זה לוקח זמן.."היא אמרה..

"כמה זמן?"שאלתי...

"זה לוקח בערך חצי שנה...עד שהמשפט יהיה ועד שהעובדת הסוציאלית..."היא אמרה..

"אני יכולה לחכות...לא איכפת לי.."אמרתי..

"אני יודעת אבל רק רציתי לדעת אם את מסכימה עם זה.."היא אמרה..

"אני מסכימה..ברור שאני מסכימה.."אמרתי

הלכתי מהבית של אמא של שי לספר הכל אבל הכל לכולם..

"אז היא רוצה לאמץ אותך?"ורוד שאלה.."בכיף...אנחנו נתגעגע אליך אבל זה טוב בשבילך
עכשיו החלום שלך יתגשם..

שתהיה לך משפחה ואמא.."היא אמרה...

"אנחנו כולנו נתגעגע אליך..."מנהל הפנימיה אמר.."אבל יש לנו עוד חצי שנה ובזמן הזה
אנחנו יכולים לבלות...וגם..

את תוכלי לבוא לבקר מתי שתרצי.."הוא אמר

"תודה רבה לכם.."אמרתי"אתם צודקים...החלום שלי עוד מעט יתגשם...להיות עם משפחה...כל
הזמן אתם הייתם המשפחה שלי

אבל...גם עכשיו טוב לי...ואני יודעת שאם תהיה לי אמא אחרת זה לא אומר שאני ישכח
אתכם...אני תמיד יאהב אתכם...

אתם יודעים את זה לא?!"אמרתי

"ברור"נופר אמרה בבכי..."למרות שאת תסעי אנחנו תמיד נתגעגע אלייך...ותמיד תמיד נהיה
המשפחה השניה שלך.."היא אמרה..

_________________

עבר לו חודש,עברו חודשים,ואז הגיע יום המשפט..

_________________

"נא לקום לכבוד בואה של השופטת.."ככה אמר האיש הזה...ת'אמת שאין לי מושג אפילו איך
קוראים לו..נראה לי הוא עורך דין או

משהו כזה...אבל למי היה איכפת באותו הרגע חשבתי רק על זה שעוד מעט יאמצו אותי...עוד
מעט יתגשם החלום שלי..

וכולם כולם מבית היתומים באו מהקטנים לגדולים...החברות,מנהל הפנימיה,אמא של
שי,העורך דין...כולם..

התרגשתי כל כך...ואז..השופטת אמרה לי לבוא להגיד משהו..כלום לא היה לי מוכן...אבל
שאלו אותי רק שאלה אחת

"את רוצה שיאמצו אותך..?"עורכת הדין שאלה..

לא היה לי מה להגיד אז התחלתי לספר משהו..

"מאז כשהייתי ילדה קטנה גדלתי בבית היתומים,היו לי שם חברות מדיהמות,ידידים,מנהל
הפנימיה שהוא כל כך טוב...

הייתי חייה בבית היתומים,הייתי הולכת לבית הספר...ככה הייתי גודלת...עד שהגעתי לגיל
הזה...

בגיל הזה היה לנו טיול שנתי של 3 ימים בבית הספר...היו לנו מדריכים כל כך
טובים...חובשים,מאבטחים...

באותו הזמן התאהבתי בחובש אחד...המדריכה גם אהבה אותו...ביום השני של הטיול אז היא
חטפה אותנו,אותי ואותו,היא נעלה אותנו

במחסן,ואז כשניסינו לברוח,היא תפסה אותו ולקחה אותו מהמחסן,שאני נשארתי שם,כבולה
בחבלים,היא הציתה אותו באש,השתחררתי

מהחבלים וניסיתי לברוח,למזלי הם לא היו רחוקים והיתה מונית...לקחתי את המונית,ועקנו
אחריהם...ואז,כשהגעתי,הם התווכחו,

עליי,בכיתי,וניסיתי לרוץ אליו...כשהגעתי היא ירתה לו בלב...הפלתי אותה בטעות
מההר,נהג המונית התקשר לאמבולנס בשבילה

ואני והחובש,שי,נשארנו שם...ביקשתי ממנו לא למות...הוא אמר שהוא לא
ימות...בשבילי..נהג המונית נסע עם המונית אלינו,

ביקשתי שיסע לבי"ח...הם עשו לחובש ניתוח,והצילו אותו,הוא היה במצב קשה...כשנכנסתי
אליו,הוא הוריד את המסכה

ואמר המילים האחרונות שהוא אוהב אותי...ואז הוא קיבל דום לב...לקחו אותו עוד הפעם
לחדר ניתוחים רק שהפעם...הוא מת..

אתם בטח שואלים,מה הקשר של זה למה ששאלתם,אבל יש קשר,האמא הזאת,שרוצה לאמץ אותי,היא
אמא של שי,החובש..

אני חושבת שהיא אמא מדהימה...ואני מאוד רוצה,להיות הבת שלה,גם בבית היתומים
טוב,אבל...כשהחלום שלך מתגשם,שתהיה לך אמא

אמיתית,אתה מוותר על בית היתומים,ואני לא רוצה לוותר,אבל אני רוצה גם שתהיה לי
אמא...ככה שאני מאוד מצטערת,המנהל,שאני

בחרתי בחלום שלי...אבל כמוש תמיד הבנת אותי...אני מקווה שגם הפעם תבין שאני רוצה
שיאמצו אותי..תודה"אמרתי וירדתי

ואז עורכת הדין שאלה את מנהל בית היתומים מה הוא אומר על זה..

"נעה,הגיעה אלינו עוד בגיל קטן מאוד,כשרק נולדה,מישהו השאיר אותה שם,היא היתה
חולה,טיפלנו בה,והענקו לה את כל המאמצים,

כל מה שהענקו לכולם...עכשיו היא גדלה ותמיד החלום שלה היה שתהיה לה אמא...ואני
חושב,שאם באמת היא רוצה שתהיה לה אמא,

אני מרשה לה,כי כל החלומות נועדו בשביל שיגשימו אותם,ואת החלום הזה,מגיע לה שהיא
תגשים...לא?!,תודה"ואז הוא ירד מבמה

ואז התור האחרון נשאר של אמא של שי,שבקרוב תהפוך לאמא שלי...

"הייתי מאוד רוצה גם לפתוח בנאום,אבל בשביל מה אם את הכל כבר אמרו...אני מאוד רוצה
לאמץ אותה...ואם את תסכימי,אני מבטיחה

להביא לה את הטוב ביותר...שאפשר להביא..אז בבקשה תביאי לי לאמץ אותה..תודה.."והיא
ירדה..

"כבוד השופטת,תורך לדבר.."ככה עורכת הדין אמרה...

"טוב...אני רואה שכבר לא צריך להגיד כלום כי אם כולם מסכימים בזה שהאמא של שי,תאמץ
את נעה...אני חושבת ש..."

_________________

המשך יבוא..

תגיבו!!!