רגשות

מסביב הרבה כאב.. זה נוגע בדמעה היבשה שעל פנינו... השפתיים לוחשות תפילה אחרונה .. אבל נדמה שהעולם אינו שומע...


ובלילות האור תמיד נכבה משאיר אותנו באמצע החיים ללא מוצא.. העיניים דומעות.. כי הפצע רק מגליד עם השנים.. לא נגמר...


נמצאים קרובים כול כך ורחוקים עד כאב... איפה נמצא ליבך כעת... מי זאת שאת ידך עכשיו מחזיקה.. ומי זה שאת ליבי לקח ממך.. תמיד חשבנו שיחד נהיה והחיים מיהרו להפתיע...


אם בקשות היו נענות הייתי מתפללת עוד קצת.. שרק לא נהפך להיות זרים.. שאם אי פעם ניפגש ברחוב לא תהיה קר אלי כי לא העמוד בזה..


מסביב יש כול כך הרבה.. אבל תמיד יהיה משהו שיחבר את הנשמות האבודות שלנו... גם היום שזה אתה והיא... אני יודעת אתה עוד קרוב...


ושהאורות ירדו אל הרחוב... ואיש לא ימצא בחוץ... אז נישאר רק אני ואתה.. זיכרונות יציפו אותנו... הכול יחזור להיות...


עד שנצטרך לקום לעולם האמיתי שקורא לנו...