רק עוד שיר

לבד יושבת בעולם אכזר... שנותיי היפות חולפות ואיש לי לא ישיב את טעם החיים.. הדמעות אל הכר נספגות.. רוצה להשכיח מליבי את הכאב...


יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי.. כול שמחה ששמחתי כמו ביקשתי דבר שאבד לי.. חלומותיי שבריהם בעיני נשטפים.. זה נגמר זה עבר...


הלוואי שלעולם הזה היה תקנה והלוואי שהיה עוד סיכוי לאהבה... אך עייפה אני עכשיו ועל שנים אבודות לא אבכה עוד...


אתה מלמד אותי לשכוח... קולך כבר לא נוגע... אני חיה לי מיום ליום... מפזרת את בדידותי לכול עבר... שאולי מישהו ידע.. אולי מישהו יציל את מה שנשאר...


הרוח קרה ונואשת... ליבי עוד פצוע כול כך... לא רוצה שהעולם יראה אותי כי אני לא בטוחה שהם יבינו אותי.. מדממת רק כדי לדעת שאני עוד בחיים...


יש עוד כול כך הרבה לעשות לומר... אבל הלב הזה קשה מידי... כולם הולכים ביום למחרת.. משאירים אותי לנבול.... כי כך או כך הכול בסוף נגמר...


זה רק עוד שיר על עצב... וגם בשיר הזה אני הולכת לאיבוד... ורק השמיים עוד בוכים.. בוכים את שתקתי בוכים את כאבי... כי זה רק עוד שיר שישכח...