סוגרת חשבון עם י': כל מה שאני הייתי זה משחק בשבילך - תקראו ותפנימו וכך תדעו איך משחקים בכם (בהמשך למכתב

כל מה שעשית לי מאז שהכרתי אותך:


בגדת בי על השבוע הראשון של החברות ובגלל זה נפרדנו.


ידעת שתמיד אהבתי אותך למרות הבגידה ותמיד רציתי לחזור אליך ואתה מצידך תמיד אמרת לי שאתה לא יכול בלעדיי ואוהב אותי ומתגעגע אליי אבל לא יכול להיות איתי בגלל שאתה במשבר, לא מוכן למחוייבות, כל פעם המצאת סיבה למה לא להיות איתי, אבל לגעת בי ולעשות איתי דברים תמיד יכלת בלי בעיה. "אני אוהב אותך ומת לקשר רציני אבל אני לא יכול". אמרת תמיד שאתה רוצה להיות הראשון שלי וש"מי שישכב איתך הוא בר מזל", וכששאלתי אותך אם נשכב אז תחזור אלי אז אמרת ש"לא. אבל אני לא יתחרט כי זה מתוך אהבה". ואף פעם לא הבנת למה אני לא רוצה לשכב בלי מחוייבות ואמרת שאם נהיה חברים ונשכב ואחרי כמה זמן ניפרד אז זה יפגע בי עוד יותר, ואם נעשה בלי מחוייבות זה יפגע פחות. בולשיט. ראוי לציין שתמיד הייתה ביננו משיכה אדירה שכמעט יצאה משליטה.


גם פגעת בי המון "לכי תשכבי עם כולם רק לא איתי" היה משפט שבחיים אני לא אשכח. אחרי זה התנצלת מיליון פעם, שלחת הודעות, התקשרת התחננת שאני יסלח וברוב טיפשותי הסכמתי בסוף. ואז אמרת לי "אני לאט לאט רוצה לחזור אלייך ושתהיי שוב שלי כי אני לא יכול בלעדייך" והזמנת אותי אליך הביתה כששנינו היינו בחופש מהצבא. באתי ומצאנו את עצמנו במיטה שלך כמעט שוכבים ואז הוצאתי ממך שאתה שכרגע לא חוזרים. כמובן שעפתי משם לא לפני ששמעתי עוד עלבון ממך "אני מקווה שאת לא נותנת גם לאחרים לגעת בך ככה". רק בגלל ההלם שהייתי בו לא חטפת ממני סטירה על זה.


אחרי חודשיים אתה שוב יוצר איתי קשר ואומר לי שאתה רוצה לחזור והפעם הבאמת כי אתה אוהב אוהב אותי ומתגעגע אליי ושהשתנית ואתה כן מוכן לקשר רציני. כל זה אמרת למרות שידעת שיש לי חבר (שלא אהבתי באמת, בגללך). עזבתי אותו והסכמתי לחזור. ואז אמרת לי שעדיין לא בגלל שאתה במשברים ותוציא הכל עליי. להיפך, דווקא במשברים צריך שתהיה חברה שתתמוך. אמרת לי שהמשבר זה שההורים שלך רוצים להיפרד. נורא כעסתי על זה שאתה מושך אותי ואתה אמרת לי שאני חסרת סבלנות. ושוב העניין חזר על עצמו- אני בסטנד ביי ואתה יכול לגעת. עד הפעם האחרונה שנפגשנו וכמעט שכבנו ואז אמרתי די: עד שלא תיסגר על עצמך ותחליט שבאמת חוזרים בלי תירוצים אז לא יקרה ביננו כלום. כעסת מאוד אבל אמרת שאתה מכבד את ההחלטה שלי כי אין לך ברירה. ואז אחרי שבוע היה לך בית ריק והזמנת אותי לישון אצלך. איזה זילזול. כמובן שסירבתי. ואז שמעת שאקס אחר שלי נישק אותי ורוצה אותי בחזרה. כל כך כעסת ועשית מזה סרט שלם כמה אני לא בסדר ואומרת לך שאני אוהבת אותך אבל מתנשקת עם מישהו אחר. ואז הזכרתי לך את הבגידה שלך ואת כל האופי המחורבן שלך שאתה הולך למועדונים רק בשביל לתפוס בחורות להתחרמן ולמה לא, הרי מותר לך כי אתה גבר ויש לך צרכים שאתה חייב לספק. ואתה בתגובה הטחת בי את השקר הכי גדול שיכול להיות: גם את בגדת בי. ושנינו יודעים שזה לא נכון כי יצאתי עם חבר הכי טוב שלך כשכבר לא היינו ביחד והוא גם נישק אותי (בדיעבד אני מבינה שזה דבר שלא עושים, לצאת עם חבר של אקס). ואז נשברתי ואמרתי שאני מנתקת איתך קשר והפעם לתמיד!!


אנחנו כבר כמה ימים לא מדברים ואני עדיין בוכה וכואב לי מאוד גם על ההשפלות והמשחקים שלך בי וברגשות שלי וגם כי אני עדיין    א-ו-ה-ב-ת    א-ו-ת-ך   יא חתיכת מניאק!!!!!!!


בבקשה למי שקורא את זה שיגיב, נורא חשוב לי לשמוע דעה של מישהו שמסתכל מהצד. אני יודעת שהחיים יפים מדי וקצרים מדי מכדי שאני יבכה על מניאק כמוך ותמיד אמרו לי שאני נראית אחלה ומגיע לי מישהו שיאהב ויעריך אותי ויתייחס אליי כמו שבאמת מגיע לי ושאני לא יסתכל על לוזר  ואפס כמוך.


ו-י', אם אתה קורא את זה במקרה, תדע שאתה פגעת בי בצורה שלא תיאמן והכאבת לי כל כך שאני לא אשכח לך בחיים, כמה שתתנצל (כמו שעשית מיליון פעם וגם ביום כיפור האחרון) לא יעזור כי אתה חרא ואתה לא תשתנה, בטח לא בשבילי. רק אם אתה תרצה להשתנות ולא כי אני ירצה לשנות אותך, כי אי אפשר לשנות בן אדם אחר, רק את עצמך וזה אחד הלקחים שאני למדתי מכל הסיפור הזה ויקח איתי הלאה להמשך החיים.  


ממני ר', שבה פגעת כל כך.