זה לא ממש שיר אבל אשמח אם תקראו..

כל המצב הזה פשוט כואב,

קשה להתעורר בבוקר ובמקום להתחיל את היום בכיף

לראות תמונות מזעזעות של הפיגוע שהיה

ולדעת שעוד יהיו אחריו.

לראות את הכאב בעיניים של אדם שאתה מכיר

שאיבד מישהו בפיגוע הזה ולנסות לנחם אותו בדרך שהיא

בלתי אפשרית ולהרגיש כל כך חסר אונים להכל..

לדעת שאתה חי בעולם שגם לך זה יכול לקרות מחר

ולהיות במקום האדם שאתה מנחם היום.

זה גורם לך להבין כמה שהכל כל כך קטן ולא משנה,

כל הריבים הקטנים עם אמא, אבא, חבר, חברה

ורשימה שלא נגמרת..

אומרים שהאהבה הורגת אבל השנאה רוצחת..

רוצחת אנשים שלא עשו כלום, כמוני וכמו כולכם רק שהם היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון..

אז פשוט תחיו את הרגע כאילו היה רגעכם האחרון,

אל תנטרו טינה- תלמדו לסלוח, באמת שהחיים קצרים

אז תהנו מהם- אל תבודדו את עצמכם..