לאלה שמחכות לחברים שלהם (אל תיתיאשו)

כשהשמש ליטפה את פני


בלטיפה רכה, אני חשבתי עד


כמה שאני רחוקה. רחוקה


מאהוב ליבי, כשהוא אי שם


רחוק מגופי.


 


אבל הלב שלי לא ניכנע, ואהוב


ליבי שמור היטב על סיפונה.


למרות שנישמתי זועקת, וגופי


כמהה אליו אני מתעמצת


לא לחשוב עליו.


 


כי אני יודעת שזה יכאב לי,


שזה יזיק לליבי אני איני


יכולה לימנוע בעצמי.


אני מקווה שיום אחד אני


והוא ניפגש וחולומי יתממש.


 


בחלום אני בטוחה ומוגנת


ובזרועות אהובי יושנת. והוא


לעולם לא יגיד לי שלום,


וישמור עליי מכל נורא ואיום.


 


אז כך אני מבלה את יומי,


בציפיה שלא הרגשתי מימי.


שנהיה שוב יחדיו, ולעולמי


עולמים נוהב.